א. אחרי תפילת 18 בתחנון אנא ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, החזן צריך לומר זאת בקול רם או בשקט? ומה הדין בסליחות שיש שם גם וידוי?
ב. מחלל שבת (חילוני) משלים מניין לתפילה וקדישים?
ג. רכב העוצר בשבת ושואל אדם השומר שבת איפה מקום כך וכך? איך יענה?
תשובה:
שלום רב
א. באופן עקרוני אמירת אנא וכו' היא חלק מהוידוי ויש אומרים שהיא עיקר הוידו שאומר אבל אנחנו ואבותינו חטאנו. הוידוי אינו ענין לחזן כלל וכל אחד אומרו לעצמו בשקט, אלא שיש נוהגים לנגן באמירת הוידוי להראות כמה שמחים אנו בכפרה, וממילא השתרש המנהג שהחזן משורר בקול והציבור אחריו, אולם אין בכך ענין הלכתי.
ב. מעיקר הדין אין לצרף אדם המחלל שבת בפרהסיא למנין, ואין לעלותו לתורה וכל שכן שאינו יכול לקרוא בתורה.
במקום דחק גדול, או כשיש חשש איבה, יש מקום להקל לצרף אדם כזה למנין, וכן לעלותו לתורה על ידי שיעשו "הוספה" לאחר קריאת שבעה קרואים, אבל אין ליתן לו לקרוא בתורה ולהוציא את הרבים ידי חובתם. [אולם ילד שעורכים לו בר מצוה בבית הכנסת באופן שלא מגיעים לבית הכנסת בחילול שבת יש להקל שיקרא בתורה, ואולי המאור שבה יחזירו למוטב].
ויש לקרב ביד רכה את הרוצים להצטרף לקדושת ישראל, ולא לרחקם בזרוע, והתורה העידה שכל דרכיה דרכי נעם.
ג. תראה כאן תשובה לשאלה זו.
מקורות:
ב. שו"ת רבבות אפרים (ח"ז סי' תב) תשובת מרן הגרש"ז, ומבקשי תורה (סיון תשנה סי' קסג) מכתב מהגרש,ז שאם אפשר להתפלל במקום שיש מנין של אנשים כשרים עדיף, ובשו"ת אג"מ (או"ח ח"א סי' כג) כתב שאם אין מנין רק עם אותו מחלל שבת אין זה נחשב לתפילה בציבור, אך יכולים לומר קדיש וקדושה, ועי' ילקוט יוסף או"ח סי' נה סעיף יא, וסי' קלה סעיף לו, ושו"ת אור לציון ח"ב פ"ט ס"ה שגם הקילו בשעת הדחק לעלותו לאחר שבעה קרואים, אולם לגבי אמירת קדיש ראה שם בילקוט יוסף שאין ליתן לו לומר קדיש לבד אלא עם עוד אדם כשר, ועי' שו"ת אור לציון ח"ב פ"ה ס"ה שאם אומר קדיש לבד אין לענות אחריו אמן,
