תרומות – לחץ כאן

קבלת צדקה מאישה נשואה

כתב ערוך השולחן בסימן רמח:
"ודע דיש מי שסובר דאשה כשהיא עסוקה במסחר לא אמרינן בזה מה שקנתה אשה קנה בעלה ולפ"ז מאשה כזו בוודאי רשאין ליקח צדקה ואף דלא ברירא לן דין זה מ"מ לעניין צדקה אפשר לסמוך על דיעה זו. ודע דבים של שלמה שלהי ב"ק כתב בשם ראב"ן דהאידנא מקבלין מן הנשים אפילו דבר מרובה דהאידנא נחשבות הנשים כאפטרופסות של בעליהן" – האם למעשה האישה שעובדת ומתפרנסת יכולה לתרום כסף לצדקה בלי להתייעץ עם הכלה או שלכתחילה ראוי לה להתייעץ עמו לפני שהיא תורמת?

תשובה:

שלום רב,

דברי הערוך השולחן הנ"ל אינם מוסכמים. ראה במקורות שהכל תלוי בנסיבות.

מקורות:

ראה מה שכתב בשו"ת שבט הלוי (ח"ב סי' קיח) על דברי הערוך השולחן הנ"ל:

הנה אם באו לסמוך על מה שכ' מהרש"ל פ"ח דב"ק סי' כ"ט בסופו וז"ל ובסוף ב"ק כ' הראב"ן בספרו מה שכ' בתלמוד דבר מועט מקבלין ממנה לצדקה דהאידנא אפי' דבר מרובה, והיינו משום שהנשים רגילים לישא וליתן כמש"כ שם פרק החובל בריש דבריו – ואם ע"ז באו לסמוך הלא המהרש"ל עצמו הדר פירש דבריו ב"ק פרק י' סי' נ"ט – וראב"ן כ' בס' צפנת פענח שהאידנא נשים אפיטרופסת של בעליהן לוקחין מהם כל דבר וכן מקבלין מהם צדקה אפי' דבר מרובה, ומ"מ נראה דוקא הכל לפי הבעל והאשה, דלפעמים עיקר השתדלות בתוך הבית ואינה אפטרופוס על דבר מרובה, ואף אם היא אפטרופס מ"מ אין הבעל מרשה לה אלא כדי להוציא לצרכי הבית, או אפי' קצת לקנות ולמכור כדי להרויח, אבל ליתן צדקה צריכה רשות בעלה, אם לאו שהיא אשת חיל ומחיה את בעלה דאז אפי' סך מרובה מסתמא מרשה לה בעלה וניחא לי' שאם ימחה תפסק ממשא ומתן, סוף דבר בכל לפי הענין והסיבה ע"כ".

ובמהשך כתב: "ודע דמסוף דברי המהרש"ל שהבאתי שכ' שגם באשה שמחיה את בעלה מסתמא מרשה לה מוכח להדיא דדעת המהרש"ל דגם באשה כה"ג אמרינן מה שקנתה אשה קנה בעלה וכאשר הביא גם בבאה"ט אה"ע סי' פ' סק"א בשם תשובת מהרי"ט ח"ב סי' ס"ז – ובמל"מ מהל' אישות הניח הדין בצ"ע וכ' דיכולה לומר קים לי וע"ש בפ"ת סי' פ' בזה – ולא ראו דברי מהרש"ל בזה, עכ"פ דעת עמודי עולם המהרש"ל ומהרי"ט דהבעל זכה, וא"כ כשנותנת צדקה והבעל מוחה אסור לקבל ממנה ובס' ערוך השולחן לא כתב כן ואין דבריו נראין, דמש"כ כיון דפליגי פוסקי' בזה לענין צדקה אפשר לסמוך אמקילין – אף דלא ברירא לן דין זה – דבריו תמוהים דאם לא ברור דין זה, וזולת צדקה אין היא יכולה להחזיק בממון א"כ למה נקבל ממנה וספק גזל הוא, ואם דעת הערוך השולחן לסמוך על הקים לי' של המל"מ ולא מוציאין ממנה א"כ מה אריא משום מצות צדקה הלא בלא"ה היא יכולה להחזיק בממון כדעת הסוברים דשייך לה, אבל כבר כתבנו דעיקר כדעת הסוברים דגם כאן איכא דין שזכה הבעל – כסתימת המהרש"ל – וע"ע בש"ך חו"מ סוסי' צ"ו בכיו"ב". עד כאן דברי השבט הלוי.

וראה עוד בשו"ת אגרות משה (אבה"ע ח"א סי' קג).

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל