לתרומות לחץ כאן

אדם שנטמא האם מחוייב לטהר עצמו?

אדם שנטמא טומאת או שרץ או טומאת זב מוטלת עליו החובה ליטהר או אם ברצונו להמשיך להיות טמא הרשות בידו. התורה מתווה את הדרך אם רוצה לטיהר מה עליו לעשות

תשובה:

שלום רב

אין חובה לאדם להיות טהור, אלא שאם הוא רוצה להכנס למקדש או לאכול קדשים עליו להטהר קודם לכן. לגבי טומאה היוצאת מהגוף כמו טומאת נדה, נחלקו הפוסקים האם טבילה בזמנה מצוה, והיינו שיש מצוה לאשה להטהר אף ללא קשר להיתרה לבעלה, ולהלכה נפסק שאין בכך חיוב, כמובא בבית יוסף יו"ד סי' קצז.

וכך כתב הרמב"ם בס' המצות עשה צו:

והמצוה הצ"ו היא שצונו להיות כל נוגע בנבלה טמא. ומצוה זו כוללת טומאת נבלה וכל דיניה. ואני אזכור עתה הקדמה ראוי שתזכור אותה בכל מה שנזכור ממיני הטומאות. והיא כי זה שנמנה כל מין ומין מן הטומאות מצות עשה אין ענינו שנהיה חייבין להטמא בטומאה ההיא ולא גם כן שנהיה אנחנו מוזהרין מהטמא בה ותהיה מצות לא תעשה. ואמנם היות התורה אומרת כי מי שיגע בזה המין נטמא או זה הדבר יטמא על תואר כך למי שנגע בו היא מצות עשה. כלומר שזה הדין שנצטוינו בו הוא מצות עשה והוא אמרנו שמי שנגע בכך על תואר כך נטמא ומי שהיה על ענין כך לא יטמא. וההטמא בעצמו רשות אם רצה יטמא ואם רצה לא יטמא. ולשון ספרא (שמיני פ"ד ה"י) ובנבלתם לא תגעו [יא ח] יכול אם נגע אדם בנבלה ילקה ארבעים תלמוד לומר [יא כד] ולאלה תטמאו יכול אם ראה אדם נבלה ילך ויטמא לה תלמוד לומר ובנבלתם לא תגעו הא כיצד הוי אומר רשות. והמצוה הוא מה שנאמר לנו בדין זה שמי שנגע בזה נטמא ויהיה טמא ויתחייב לו מה שהתחייבו הטמאים לצאת חוץ למחנה שכינה (ע' לא) ושלא יאכל קדש ושלא יגע בו (ל"ת קכט) וזולת זה. וזה הוא הצווי כלומר היותו טמא בזה המין כאשר נגע בו או כשהיה אצלו בענין כך. וזכור זה הענין בכל מין ממיני הטומאה:

כלומר, אדם רשאי להטמא ואף אינו מחוייב להטהר [אלא כאשר הדבר מונע ממנו קיום אחת מהמצוות כמו הקרבת הפסח או עליה לרגל], והמצוות שנאמרו בדיני טומאה וטהרה, הן שאדם טמא חייב לנהוג בטומאה, כלומר, שלא לאכול מהקדשים ולא להכנס למקדש.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל