תרומות – לחץ כאן

קריעת דפים מסידור כדי לשלבם בסידור אחר / שינוי נוסח התפילה

שלום וברכה כבוד הרב
מספר שאלות

האם אפשר לשלב בין סידורים, לקרוע עמוד מסידור אחד, לדוגמה שמופיע בו כוונות, או סגולות, ולחבר בסידור אחר?
האם מותר לכתוב בתפילת אנא בכוח, בצד בעט או עיפרון את ראשי התיבות? וגם בסידור, האם מותר לי להוסיף בעט או עיפרון שמות להתכוון עליהם בתפילה?
האם יש לכבוד הרב המלצה על סידור אשכנזי-ספרד שיש בו הכי הרבה סגולות וכוונות?
בנוסף, האם מותר לי לקנות סידור עם כוונות ולהתפלל ממנו-בלי להתייחס לאיזו עדה אני?

תודה רבה וימים שקטים ורגועים! אמן.

תשובה:

שלום רב

א. אסור לתלוש דפים מספר קודש כדי לחברם בספר אחר, שהרי על ידי כך אתה מקלקל את הספר הראשון וגורם לו בזיון, אבל מותר לתלוש דף מטושטש מספר כדי להדביק אחר במקומו [ראה ס' חסידים סי' תתעט].

ב. אין כל מניעה לכתוב תפילות בצד הסידור, שכן אדרבה זה מסייע לתפילה ואין בכך בזיון.

ג. אין שום סגולה בסידור עצמו, הסגולה היא להתפלל בכוונת הלב, הסידור הוא בסך הכל דפי נייר, אין תחליף ללב של יהודי.

ד. כל אדם צריך להתפלל בנוסח של העדה אליה הוא משתייך, לדעת חלק מהפוסקים אדם שמשנה ממנהג אבותיו בנוסח התפילה עובר בכך באיסור של אל תיטוש תורת אמך. לכן, יש להתפלל לפי מנהג האבות.

בהצלחה רבה ושיתקבלו התפילות

מקורות:

בס' פאת השולחן (הל' א"י פ"ג, בית ישראל אות לא) מביא בשם שו"ת מהרשד"ם (או"ח סי' לה), שהאיסור לשנות ממנהג האבות אינו אמור אלא בדבר שיש בו הרחקת איסור וכדומה, אולם, שינוי בנוסח התפילה אינו בכלל דין זה, לפי שכל הנוסחאות שוות לטובה. ולדבריו, אשה שהורגלה מנעוריה בנוסח מסויים אינה חייבת לשנות ממנהגה לנוסח בו מתפלל הבעל, ולא שייך בזה דין "מנהג המקום", וכ"כ בשו"ת בית יצחק (יו"ד ח"ב סי' פח אות ג).

ואף על פי שהפאת השולחן במסקנתו שם חלק על פסקו של המהרשד"ם, וזאת ע"פ מש"כ המג"א (הקדמה לסי' סח) בשם האריז"ל שאסור לשנות מנוסח התפילה המקובל מדורות, נראה שאין לזה ענין לכאן. שכן טעמו של המג"א, הוא שנוסחאות התפילה מכוונות כנגד י"ב השערים שיש בשמים, וכל אדם מישראל יש לו את השער המיוחד לו המסוגל לקבלת תפילתו [וראה אריכות דברים בדבריו בשו"ת דברי חיים ח"ב או"ח סי' ח, ושו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' מג]. ומוכח מדבריו, שלא חשש כלל לאיסור לשנות ממנהג האבות, אלא סברא מיוחדת היא לענין נוסח התפילה ומן הטעם האמור, וסברא זו אינה שייכת כלל באשה, דמי יימר שהנוסח בו נוהג בעלה להתפלל יכשר לה טפי מהנוסח בו היא מורגלת מנעוריה [ומכאן יש לתמוה ע"ד מהר"י אסאד או"ח סי' לח, שדן אם מותר לשנות מן המנהג שלא לעשות חופה תחת כיפת השמים, ובתוך דבריו מביא כראיה לאיסורא את דברי המג"א הללו. ולכאורה אינה ראיה כלל, דסברא מיוחדת היא לענין נוסח התפילה, וכמו שנתבאר].

כמו כן ידוע בשם החזו"א שסבר שמותר לשנות מנוסח ספרד לנוסח אשכנז כיון שהוא קדום יותר. ומוכח שסבר שאין בזה משום שינוי מנהג אבותיו ומנהג המקום, והעיקר בזה לדקדק אחר הנוסח המדוייק יותר.

ונראה, שדבריהם אלו אינם אמורים לענין נוסחאות התפילה לבד, אלא בכל עניני המנהגים שאינם נוגעים לעניני איסור והיתר הדין כן [כגון מנהג "כפרות" בערב יום הכיפורים, וכיוצא בזה], וכמו שמבואר במהרשד"ם הנ"ל.

אולם, בשו"ת חתם סופר (ח"ו סי' א) נקט בפשיטות, שהאיסור לשנות ממנהג המקום וממנהגם של האבות אמור גם לענין שינוי נוסח התפילה, ומשום כך נקט, שאשכנזי הבא לדור בין ספרדים ולהיפך ואין דעתו לחזור למקומו הראשון, חייב לקבל עליו את כל מנהגי המקום ובכלל זאת נוסח התפילה [זאת, מלבד האיסור הכרוך בכך משום "לא תתגודדו"]. וראה שו"ת שבט הלוי (ח"ו סי' נט) שהביא דבריו, ותמה, דהא מצינו לרבים מגדולי עולם ששינו את נוסח תפילתם [וכמבואר בשו"ת חתם סופר או"ח סי' טו-טז, שכך עשו שני רבותיו רבי נתן אדלר ובעל ההפלאה], ועל כרחך דס"ל דכיון שאין כאן שינוי בהלכות התפילה אלא בנוסח בעלמא, אין חיוב לנהוג בזה כמנהג המקום, וכמו שדקדקנו לעיל, וצ"ע בזה.

ומכל מקום מבואר לכאורה, שדיני המנהגים אינם נוהגים בענינים אלו, ולכן מותר לאשה להחזיק במנהגים שהורגלה בהם מבית אביה, אלא אם כן הדבר פוגם בחיוביה השונים לבעל. וכן שמעתי שהורה הגר"ח קנייבסקי שאין האשה חייבת להחליף את נוסח התפילה לזה שנוהג בו הבעל, אלא שיכולה היא לעשות כן אם תרצה [אכן, מדברי השואל ומשיב מהדו' תליתאה ח"א סי' רמז נראה, שבשינוי נוסח התפילה יש משום איסור "אל תיטוש"

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל