לתרומות לחץ כאן

דיני תשעה באב

תוכן העניינים: ערב תשעה באב, סעודה המפסקת, דיני תשעה באב, איסור אכילה ושתיה, איסור רחיצה וסיכה, נעילת הסנדל, תשמיש המיטה, איסור לימוד תורה, אמירת שלום מלאכה ושאר עניני תשעה באב, חולים מעוברות ומיניקות, מוצאי תשעה באב

ערב תשעה באב

א.        נהגו שלא לומדים בערב תשעה באב מחצות היום ואילך, רק בדברים המותרים בלימוד בתשעה באב.

ב.         בתפילת מנחה אין אומרים תחנון.

ג.         אדם שחל יארצייט של אביו או אמו בערב תשעה באב, ונוהג לצום ביארצייט, יקבל על עצמו בשנה הראשונה שלא יצום אלא עד חצות היום, ויתפלל מנחה גדולה, ויאכל סעודה רגילה, ויברך ברכת המזון, וימתין שעה או שתים לפחות לפני אכילת סעודה המפסקת.

ד.         אין מטיילים בערב תשעה באב.

סעודה המפסקת

ה.        נהגו לאכול סעודה עם תבשילים לפני תפילת מנחה, ולאחריה אוכלים את סעודה המפסקת.

ו.         אם אוכל בסעודה הראשונה מיני תבשילים, יזהר לברך ברכת המזון בין סעודה זו לסעודה המפסקת וימתין שעה או שתיים בין הסעודות.

ז.         סעודה המפסקת עושים עם מאכלים קלים, ואסור לאכול בה שני תבשילים.

ח.        נהגו להקל בשתיית קפה ותה.

ט.        אין לאכול דגים בסעודה זו, אף לא דגים מלוחים.

י.         אדם שיכול למעט במאכלו ושתייתו בסעודה זו יש לו לעשות כן אם הדבר לא יביאו לידי סכנה.

יא.       אם יכול שלא לשתות מיני משקה טעימים וישתה מספיק שלא יבוא לידי חולשה יתירה בתשעה באב עדיף לשתות רק מים בלבד.

יב.       יש למעט במיני מאכלים של תענוגות, ולכן אין לאכול עוגות, גלידה, קומפוט וכד'.

יג.        לקראת סיום הסעודה לפני ברכת המזון, נהגו לאכול ביצים קשות, ורבים נהגו לתבלם באפר ויש שנהגו לאכול לפני ברכת המזון חתיכת פת טבולה באפר על שם "ויגרס בחצץ שיניי".

יד.       מאחר ונהגו לאכול ביצים מבושלות, והם נחשבות ל"תבשיל" לכן יש להיזהר מאד שלא לאכול שום מין תבשיל אחר בסעודה, אלא יערכנה במיני פירות וירקות חיין.

טו.       משום כך יזהרו שלא למרוח על הפרוסה ריבה וכדו' שעברה תהליך בישול, וכן כל כיוצא בזה.

טז.      כבוש אין דינו כמבושל לעניין זה, ולכן מותר לאכול מיני פירות וירקות כבושים, בפרט אם מעורבים במאכל כסלט ירקות וכדו', אולם אין לקנח במיני חמוצים מחמת שמגיעים משום תענוג ויש למעט במיני תענוגים בסעודה זו.

יז.        מותר לאכול לבן או שמנת כיון שאינם מבושלים, והוא הדין מותר לשתות חלב, אפילו שהוא מפוסטר כיוון שאין הבישול ניכר בו.

יח.       יש להיזהר שלא לאכול בכנופיא, דהיינו שלא יאכלו שלשה בני אדם מעל גיל מצוות ביחד, שלא יבואו לידי חיוב זימון.

יט.       מותר לקחת מיני רפואה או מאכלים הגורמים הרגשת שובע במהלך הצום.

כ.         יש להיזהר שלא לשתות מיץ ענבים בסעודה זו, [מלבד האיסור בזה כל תשעת הימים, יש בכך איסור מיוחד על סעודה זו], אולם מותר לאכול ענבים.

כא.      נהגו לאכול סעודה זו בצורה שפילה, ולכן רבים נהגו לאוכלה על גבי הקרקע, ויש אומרים שצריך להניח בגד בינו לבין הקרקע.

כב.      נשים לא נהגו בישיבה על גבי הקרקע.

כג.       יש להקפיד מאד להפסיק את הסעודה קודם שקיעת החמה, ולאחר שקיעת החמה אסור להמשיך את הסעודה כלל וכלל.

כד.      אף בני משפחה שיש שם שלשה אנשים שחייבים בזימון, לא יאכלו כאחד, אלא יאכלו בהפרשי זמן, בכל מקרה אם אכלו כאחד אין עושים זימון.

כה.      לאחר האכילה קודם ברכת המזון, אם ברצונו לאכול או לשתות עד שקיעת החמה, מן הראוי להתנות שאינו מקבל תענית תשעה באב.

כו.       תנאי זה אין צריך לעשותו דווקא בפה, ואף אם חשב כן בליבו שאינו רוצה להתחיל בתענית אין התענית חלה עליו.

כז.       בדיעבד אם בירך ולא התנה, רשאי לאכול ולשתות אם מרגיש צורך בכך.

כח.      אדם שאכל ובירך, ורוצה להמשיך לשתות מים ואינו תאב למים אלא ששותה זאת כדי שיכנסו נוזלים לגופו אינו מברך על שתייתם. אולם אם שותה מים שיש בהם טעם כמיץ פטל וכדו' צריך לברך.

כט.      אדם ששכח לברך ברכת המזון, ונזכר לאחר כניסת הצום, צריך לברך כל עוד לא נתעכל המזון שבמעיו, אך אינו אומר "נחם" בברכת המזון.

ל.         ערב תשעה באב שחל בשבת, או שחל תשעה באב בשבת והצום נדחה ליום ראשון, מותר לאכול כרגילותו בסעודה שלישית, אולם אסור להמשיך את האכילה לאחר שקיעת החמה.

לא.      עד שקיעת החמה לא חלים דיני תשעה באב כלל.

דיני תשעה באב

לב.       תשעה באב אסור בחמשה עינויים, דהיינו אכילה ושתיה, סיכה, רחיצה, נעילת הסנדל, תשמיש המיטה.

לג.       נוסף על כך אסור ללמוד בתשעה באב משום שהלימוד גורם לשמחה ((נחלקו הפוסקים אם האיסור הוא לימוד תורה, או שהאיסור הוא שמחה בלימוד, ונפקא מינא אם יש חיוב לימוד בדברים הרעים, או שזה רק היתר לימוד.)).

לד.       דיני תשעה באב חלים משקיעת החמה של ליל תשעה באב ועד לצאת הכוכבים שלמחרת.

איסור אכילה ושתיה

לה.      אסור לאכול ולשתות אפילו משהו, ואף דברים שאינם ראוים לאכילה או לשתיה אסור לאכול או לשתות.

לו.       כמו כן אסור לטעום דברי מאכל, אף כאשר פולט את המאכל מיד מפיו, ואפילו אם רצונו לדעת אם הם טובים לאכילה.

לז.       מותר לקחת תרופה מרה [כאקמול, אופטלגין וכד'] הנצרכת למיחוש, או כאב ראש וכד', אך לא יטול עמה מים, ואם אינו יכול לקחת אלא עם מים, יפורר את הכדור לתוך מים פחות מ-50 סמ"ק וישתה יחד עם התרופה.

לח.      אין שוטפין את הפה בתשעה באב, אפילו אם יש לו ריח רע מהפה, ובמקום דחק גדול או שהולך בין הגויים ויש חשש של חילול השם, רשאי לשטוף את הפה עם הרבה "מי פה" שאינם ראוים לשתייה, ויטה את ראשו כלפי מטה שלא יבא לבלוע מהמים.

לט.      אין ללעוס עשבים ועצים כאניס וכדו' שיש בהם טעם, אף על פי שפולטם.

מ.        אדם שעבר טיפול בפיו כטיפול שיניים וכדו', מותר לשטוף את פיו, אך ייזהר מאד שלא יבא לבלוע מהמים.

מא.     מותר לבלוע את הרוק בתשעה באב.

איסור רחיצה וסיכה

מב.      אסור לרחוץ בתשעה באב, אפילו אצבע קטנה אסור בין לרחוץ ובין לסוך.

מג.       נטילת ידיים שחרית נוטלים עד קשרי האצבעות, וימתין עם ברכת על נטילת ידיים עד לאחר שיעשה צרכיו ויתכונן לתפילה.

מד.      לאחר עשיית צרכים גדולים מותר ליטול ידיו פעם אחת [ויש מקילין ג' פעמים אם רגיל כל יום בכך], אך לא יטול אלא עד קשרי האצבעות, ולאחר עשיית צרכים קטנים יקפיד לשפשף את הניצוצות שנופלות על הרגליים כדי שיוכל ליטול ידיו [עד קשרי אצבעותיו], ואם עומד להתפלל רשאי ליטול ידיו עד קשרי אצבעותיו אפילו לא שפשף.

מה.     הנוגע במנעליו [אפילו של בד], או במקומות המכוסים שבגוף, יטול ידיו עד קשרי אצבעותיו אפילו אינו עומד להתפלל.

מו.       כהן העולה לדוכן [בתפילת מנחה], נוטל עד סוף הפרק כבכל יום.

מז.      חולה האוכל בתשעה באב נוטל ידיו עד סוף הפרק.

מח.     מי שיש לו עור יבש וגורם לו פצעים מותר להניח על ידיו קרם לידיים, אך אם אין זה גורם רק ליובש ולא לפצעים, אסור.

מט.     מותר לרחוץ מקום מלוכלך בתשעה באב, ואם אפשר עדיף לעשות זאת עם מגבון לח.

נ.         אין לשטוף את הפנים או העיניים בתשעה באב, וכשנוטל ידיו בבוקר לאחר שניגבם מעט והם עדיין לחות מעט יכול להעבירם על גבי עיניו.

נא.       מי שהלך בדרך ורגליו נעשו כבידות וכהות, מותר להניחם בגיגית עם מים כדי להקל על רגליו.

נב.       אם מזיע באופן שאינו נסבל, והדבר יכול לגרום לו לשפשפת וכד', יכול לרחוץ בצונן, ויעשה זאת בצנעה.

נג.        אשה בזמן ווסתה יכולה לרחוץ בצונן את אותו מקום במים ותיזהר שלא לרחוץ מעבר לנצרך.

נד.       אשה שצריכה לפסוק בטהרה תרחץ את אותו מקום בלבד, ולא תלבש בגד מכובס אלא בגד שכבר לבשתו, רק תבדוק אותו שהוא נקי מדם, ואם אינו נקי, רשאית ללבוש בגד נקי מכובס, ואם אין לה – תכבס על ידי נכרית.

נה.       כל אדם יכול לנגב פניו או שאר גופו במגבת לחה [או מגבון לח], ובלבד שלא יהיו במצב של טופח על מנת להטפיח, ויהיו רק לחים מעט.

נו.        מותר לסוך משחה לצורך רפואה.

נז.        חולה ויולדת מותרים ברחיצה כשנצרכים לכך.

נח.       בעל קרי, אף מי שמקפיד על כך מאד כל השנה, אסור לטבול בתשעה באב, אך רשאי לנקות במעט מים את המקום שנתלכלך בקרי, ואם נתלכלך לו בגדו, יקנח היטב את הבגד [כיון שאין להתפלל עם בגד שיש עליו טיפות ש"ז] ((עי' שו"ע (סי' עו ס"ד) שש"ז דינה כצואה, ומכל מקום כתבו הפוסקים שם שאם זה על בגד והבגד מכוסה מותר להתפלל ולומר ברכות, אולם כתב המשנ"ב שם בשם ספר חסידים שיזהר לפושטו או לרחוץ את הבגד שלא יהיה לו מזכרת עוון בשעת תפילתו, ובתשעה באב שאסור לכבס וכן אסור ללבוש בגד מכובס, לכאורה אין ברירה רק לקנח היטב בנייר את הש"ז עד שלא יהיה ניכר בבגד, ובמוצאי תשעה באב יחליף את הבגד.)).

נעילת הסנדל

נט.       אסור לנעול כל מנעל של עור, וכן מנעל דמוי עור נהגו שאין נועלים.

ס.        אף אם רק חלק מהנעל עשוי מעור אסור לנועלו, אולם אם רק רצועה אחת מהנעל למעלה שעשויה להחזיק קצת את הרגל, ועיקר הנעל אינו עשוי מעור יש להקל.

סא.     אין חילוק בין נעלי בית, נעלי הליכה, סנדלים, ובכולם אסור לנעול נעלי עור.

סב.      מותר לנעול מנעל העשוי מגומי, כנעלי ספורט, נעלי בית וכיוצא בזה, אך לכתחילה אין ללכת בנעלי גומי גבוהים שלא מרגישים את הקרקע, וכן בכל נעליים שמרגיש בהם מאד בנוח לא מן הראוי ללכת עמם.

סג.       הנמצא במקום שאין לו כי אם נעלי עור, ילך בלי נעליים, ואם נמצא בין הגויים, או שצריך ללכת במקומות שיש שם זכוכיות וכיוצא בזה, רשאי ללכת עם הנעליים עד שיגיע לביתו ושם יחלצם, ולכתחילה יחליף את נעל ימין לרגל שמאל ושמאל לימין.

סד.      מותר ללכת עם מדרסים של עור המונחים בתוך הנעל, אולם בבית אין ללכת עמם, וכן כשיגיע לבית הכנסת יחלצם, ובמקום הצורך יש להקל.

סה.     גם קטנים ואף קטני קטנים, אין להנעילם בנעלי עור.

תשמיש המיטה

סו.       אסור לקיים עונה, אפילו מי שאין לו ילדים, ואף מי שממתין זמן רב לכך, ויתכן שזמן האפשרות לקיום פרו ורבו הוא בלילה זה אסור בקיום העונה.

סז.      מותר לרופא לעשות טיפול IVF, כיון שאין זה תשמיש המיטה.

סח.     גם כשהאשה טהורה, יש להיזהר בדיני הרחקות בליל תשעה באב, ואין לישון במיטה אחת, אפילו בבגדים, וכן אין לגעת באשתו, אולם מסירת דברים מיד ליד מותר.

סט.     ביום תשעה באב אין איסור בנגיעה, אולם יש להיזהר מחיבוק ונישוק.

ע.         תשעה באב שחל בשבת יש מחמירים שדברים שבצנעה [דהיינו תשמה"ט], נוהג בהם, ובמקום הצורך כבליל טבילה ובא מן הדרך, או כשהדבר נצרך להם ביותר, יש להקל.

איסור לימוד תורה

עא.      אסור ללמוד בין ביחיד ובין בציבור, בין תורה שבכתב ובין תורה שבעל פה, כיון שהלימוד מביא לידי שמחה.

עב.       אף מי שיש לו סדר קבוע ללימוד, כגון אמירת תהלים, דף היומי וכיוצא בזה, אין לו ללומדם וישלים הלימוד במוצאי תשעה באב.

עג.       כמו כן ציבור שיש להם שיעור קבוע צריכים לשנות את זמן השיעור לערב תשעה באב [קודם חצות], או למוצאי תשעה באב.

עד.       דברים הרעים בקורות עם ישראל, מותר ללמוד, ולכן מותר ללמוד [שלא בעיון] ספר ירמיהו, ספר איוב, מגילת איכה, מדרש רבה על איכה, אגדות החורבן במסכת גיטין [סוגיית קמצא ובר קמצא], ספר יוסיפון וכיוצא בזה.

עה.      כמו כן מותר ללמוד שלא בעיון הלכות מנודה והלכות אבילות, אך אין לעשות זאת עם תלמידים.

עו.       מותר לדרוש לציבור בעניני החורבן, ולהביאם לידי התעוררות בציפייה לבניין בית המקדש וביאת המשיח.

עז.       הדברים שמותרים בלימוד אין הכוונה ללימוד ללא הבנה, שאין זה לימוד [בפרט בתורה שבעל פה], והכוונה ללמוד באופן שמבין את הדברים, אך אין לפלפל.

עח.      מי שעלה ברעיונו חידוש בתורה בתשעה באב רשאי לכותבו, אך אין להרהר בכוונה בדברי תורה.

עט.      בעל קורא מותר להכין את הקריאה של מנחה [וכל שכן את הקריאה של שחרית שהיא קריאה של צער שמותר בלימוד בתשעה באב].

פ.         מי שיש לו סדר לאמירת תהלים רשאי לאומרם מחצות יאמר למחרת את סדר תשעה באב ושל למחרת, ובמקום הצורך או לרפואת חולה, מותר לאומרם אף קודם חצות.

פא.      כל דברי תורה השייכים לסדר התפילה [מברכות עד עלינו, וכן הקרבנות שלפני מנחה] מותר לאומרם.

פב.       אין לומר סדר קרבנות שלא רגילים לאומרם בכל יום.

פג.       הנוסע ממקום למקום, יאמר תפילת הדרך, אך לא יאמר את הפסוקים שנוהגים לומר לאחר מכן.

אמירת שלום מלאכה ושאר עניני תשעה באב

פד.       אין אומרים שלום בתשעה באב, בכלל איסור שלום הוא אמירת בוקר טוב, צפרא טבא וכיוצא בזה. ומי שאינו יודע ואומר שלום לחבירו, יענה לו בשפה רפה וכובד ראש, ואם הוא עם הארץ יסביר לו הטעם שעושה כן שלא יבוא עליו בתרעומת.

פה.      מותר לאחל ברכת מזל טוב למי שארע לו שמחה.

פו.       אין נותנים מתנות בתשעה באב.

פז.       אין מטיילים בתשעה באב, וההולכים לבית הקברות ילכו שלא בכנופיא כדי שלא יבואו לידי שחוק וקלות ראש.

פח.      אין מתקשטים כלל בתכשיטים בתשעה באב, אולם מותר לענוד טבעת נישואין.

פט.      נהגו לשבת על גבי הקרקע מליל תשעה באב עד חצות היום, ואם קשה עליו הישיבה על גבי הקרקע, ישב על מקום נמוך, ולכתחילה יהיה עד גובה טפח, ולכל היותר שלשה טפחים.

צ.        הנוסע ברכב יכול לשבת כדרכו, ובפרט אם הוא נהג הרכב ישב בנוח כהרגלו. הנוסע באוטובוס, רשאי לשבת על הכסא, ובפרט אם יש חשש מעצירה פתאומית וכדומה.

צא.      היכול שלא לעשן בתשעה באב לא יעשן, ואם קשה לו יש להקל בצנעה בתוך ביתו, ויש מקילים בעישון בזמנינו.

צב.      אין עושים מלאכה מליל תשעה באב עד חצות היום, וכל העושה בה מלאכה אינו רואה סימן ברכה ממלאכה זו, ואם מרוויח ממנה מעות אינו רואה סימן ברכה במעות אלו.

צג.       ונהגו להחמיר עד חצות בכל מלאכה שיש בה שיהוי קצת אפילו מעשה הדיוט אבל דבר שאין בו שיהוי כגון הדלקת נרות או קשירה וכדו' מותר.

צד.      מלאכת דבר האבד מותרת בתשעה באב. ואם אפשר עדיף לעשותה על ידי נכרי.

צה.      מותר לעשות מלאכה בצנעה על ידי גוי, אולם מלאכה בפרהסיא אין לעשות אף על ידי גוי, ולכן אין בונים או פותחים חנויות במקום הומה אדם כשהכל יודעים שהחנות של היהודי, אף אם הנכרי עושה שם מלאכה, אולם מותר להעסיק עובד גוי בחנות לסידור מוצרים וכד' כשהחנות סגורה.

צו.       לאחר חצות היום מותר לפתוח חנויות לממכר מוצרי מזון שיהיה לקונים למוצאי התענית.

צז.       אין לכתוב אלא דברים הנצרכים, ככתיבת צ'יק וכדו', אך העוסק במלאכת כתיבה לא יעסוק כן בתשעה באב כיון שמסיח דעתו מן האבילות.

צח.      מי שצריך להעביר דו"ח לרשויות ואם לא יעשה כן בתשעה באב יקנסוהו, רשאי לעשות כן בתשעה באב, ולכתחילה יעשה כן על ידי נכרי, או שיעשה כן רק לאחר חצות היום.

צט.      נוהגים שלא להכין צרכי סעודה למוצאי הצום אלא לאחר חצות היום.

ק.        נהגו הנשים שמסדרות את הבית לאחר חצות היום, ואומרות שהוא להתכונן למשיח צדקנו.

חולים מעוברות ומיניקות

קא.     חולה שיש בו סכנה, אפילו אם הצום לא מהווה סכנה לחוליו, אסור לו לצום, ולכן חולה לב, כליות וכד' כשהמחלה פעילה, אסורים לצום בכלל.

קב.      חולה שעבר ניתוח פנימי, בהרדמה כללית או הרדמה אפידורלית, אפילו היה ניתוח קל, כניתוח שבר, אפנדיציט, וכד', אם הוא בתוך שבוע לניתוח אין לו לצום, ולאחר מכן יברר עם רופאו.

קג.       יולדת עד שבוע ללידתה אינה צריכה לצום כלל וכלל, ותאכל אף בליל תשעה באב.

קד.      יולדת בין שבעה לשלשים יום ללידתה אינה צריכה לצום, אך לכתחילה תאכל סעודה המפסקת בערב הצום, ותשתדל לצום לפחות עד הבוקר, ומהבוקר תאכל ותשתה כהרגלה.

קה.     מעוברת שהריונה תקין תצום כרגיל, ותכין עצמה מערב הצום בשתיה מרובה, אכילת ענבים וכד', ובצום עצמו תנוח במקום נעים.

קו.       מעוברת שהריונה חריג תשאל שאלת חכם.

קז.      חולה שנוטל אנטיביוטיקה, עד ארבעה ימים מתחילת המחלה אינו צריך לצום, ולאחר מכן ישאל שאלת חכם.

קח.     מי שיש לו חום למעלה מ-38 מעלות צלסיוס, פטור מלצום.

קט.     קטנים דהיינו בת עד גיל 12, ובן עד גיל 13, פטורים מלצום, אפילו תענית שעות, אולם רבים מחנכים את הקטנים לצום לפחות את ליל תשעה באב, אך אם הקטן מפציר לאכול אין להחמיר עליו כלל.

קי.       חולה שאוכל בתשעה באב, מזכיר "נחם" בברכת המזון, קודם אמירת "ובנה ירושלים".

קיא.    ימעט כל אדם בהנאתו בתשעה באב, ולכן אף החולה לא יאכל אלא דברים הנצרכים למאכליו לצורך בריאותו, וימעט באכילת מעדנים, וכן קטנים יתן להם רק כדי אכילתם ולא יתנו להם ממתקים וכד'.

מוצאי תשעה באב

קיב.    נהגו בני אשכנז שלא מסתפרים ולא מכבסים ולא מתרחצים עד יום י' באב בחצות היום.

קיג.     כמו כן נהגו שלא לשמוע שירים מוקלטים בכלי זמר עד י' אב בחצות היום.

קיד.    כמו כן אין אוכלים בשר ולא שותים יין עד חצות של יום י' באב, ומנהג בני ספרד שלא לאכול בשר ולא לשתות יין עד מוצאי י' באב.

קטו.    בסעודת מצווה, כגון סעודת ברית מילה שנערכה בתשעה באב, או פדיון הבן שערכו בתשעה באב, ועורכים את הסעודה במוצאי תשעה באב רשאים כל המסובין לאכול בשר ולשתות יין.

קטז.    מן הראוי שלא לשמש מטתו במוצאי תשעה באב, אם לא בליל טבילה או ביוצא לדרך שמותר.

קיז.     חל תשעה באב ביום חמישי, מותר כבר מליל יום עשירי בתספורת וכיבוס לכבוד שבת.

קיח.    חל תשעה באב ביום שבת, ונדחה הצום ליום ראשון, נהגו להחמיר שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בליל י"א אב, ומהבוקר של י"א אב מותרים, ובשאר הדברים ככיבוס רחיצה ותספורת מותרים כבר בליל יא אב.

ויהי רצון שנזכה במהרה לבנין בית המקדש וביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן

הצטרף לדיון

18 תגובות

  1. האם אשה בגיל 80 ,עברה לפניי שנה אירוע לבבי
    נוטלת תרופות נגד הפרעות קצב. קומדין
    האם צריכה לצום ואם כן כיצד תטול את התרופות

  2. לכבוד הרב אני בן 12 ואני שאלתי תרב עם לצום הוא אמר לי חס ושלום . חברים שלי כן צמים אני לא מרגיש בנוח עם זה . כי חבר שלי הפסיק תצום כי אמרתי לו שהרב אמר לו לצום עם ההיתי צם ההיתי עושה מצווה ? תודה לכבוד הרב

  3. ילדים בגיל 12 אינם צריכים לצום בתשעה באב צום מלא, ואם הם צמים אינם מקיימים בזה מצווה, אך ראוי להם לצום לכמה שעות הראשונות של היום כדי להתרגל לצום.

  4. רציתי לשאול אם אני צריכה לקחת אוגמנטין (אנטיביוטיקה חזקה) בתשעה באב השנה (שנדחה ליום ראשון) ולפי הוראת הרופאה יש לקחת את הכדור אחרי ארוחה. (כדי שלא יקלקל את הקיבה). כיצד עלי לנהוג?

  5. שלום וברכה, זה תלוי במינון, אם תוכלי לקחת רק לפני הצום ומיד לאחריו זה עדיף. לאידך גיסא, לא הסברת למה את לוקחת, אם את עדיין במצב של חולי והרגשה לא טובה, אין צורך לצום. אולי תפרטי יותר.

  6. אני 7 חודשים לאחר לידה המוגלובין שלי משחק הכוונה עולה ויורד ,לא ברמה מסכנת חיים כלל
    אך מידי פעם חולשה וסחרחורות האם אני צריכה לצום?
    והאם מותר לבשל לשבת בערב תשעה באב שחל ביום רביעי

  7. תתחילי ואם תרגישי שזה קורה את יכולה לשתות.
    מותר לבשל אחרי חצות היום, אבל את כדאי שתשכבי במקום ממוזג ולא לבשל כך יותר סיכוי שתצליחי להשלים את הצום.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *