עובר הנמצא ללא דופק בשבוע ה18 למנין הרופאים, גודל העובר לטענת הרופאים מתאים לשבוע 13, אם כי הם אומרים שיתכן שמדובר בעובר שמת בגיל מאוחר יותר אלא שהצטמק.
1. האם יש לחוש שמת לאחר חודש רביעי ולהחמיר להטעינו קבורה?
2. במידה ויש לחשוש, האם טעון קבורה לאחר גרידה, שהשלב הראשון של הגרידה היא שאיבה, ויתכן שיצא שלם באבריו, או בשני חתיכות (כעדות הרופאים)?
תשובה:
שלום רב,
כידוע נחלקו הפוסקים האם יש חיוב קבורה בנפל או לא. דעת המג"א (תקכו ס"ק ג') שיש חיוב קבורה גם בנפלים. וכן כתבו חת"ס או"ח קמד, שו"ת אבני נזר יו"ד תע"ב, אבני צדק יו"ד קמה, שו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' נב שהאריך בזה. ויש שחולקים וסוברים שאין חיוב קבורה בנפלים, ראה שו"ת בנין ציון קי"ג, ור' יונתן אייבשיץ בספרו בינה לעיתים על הרמב"ם (הלכות יו"ט פ"ב ה"ג). אולם הלכה למעשה המנהג הוא לקרוב עוברים.
אכן בשו"ת שואל ומשיב (הובא במשמרת שלום אבלות אות קיג) ציין דוקא אם נולד בחודש החמישי כשהוא שלם באבריו. ובשו"ת מהרש"ם ח"ד סי' קמו ציין כבר על חודש רביעי. אני לא בטוח שהזמנים הללו הם בדוקא, העיקר שיש ראשו ורובו כלומר יש צורה של עובר, אז הוא חייב בקבורה. ראה באבני נזר שם שהביא מהב"י בשם הרמב"ן בסי' שעד כי מדינא קבורה הוא בראשו ורובו.
מקורות:
