בגמ' ר"ה כ"ד: מבואר שמותר לעשות תמונות של שמשצ וירח וכוכבים אם הוא כדי להתלמד להבין ולהורות. ורציתי לדעת האם הכוונה דוקא להתלמד שאינו יכול לברר הענין בלאו הכי או כל שאינו עושה לנוי בעלמא מותר. ובש"ך משמע שמותר שבנקודת הכסף כתב למה מותר להדפיס במחזורים צורות של מזלות הוא משום דמקרי להתלמד ולכאורה כל אחד יודע מה זה אריה ומאזנים וכיוצ"ב ואפילו הכי מקרי להתלמד. וא"כ יש לעיין במי שעושה ספר להסביר הענין של קידוש החודש האם מותר לו לעשות צורות של שמש וירח על הספר מבחוץ אע"פ שאין לומדים ממנו אלא מן התוכן שבתוך הספר, או דילמא כיון שאין זה נוי בעלמא מותר.
עוד יש להסתפק במה שראיתי על ברכון עם קריאת שמע על המטה ושם יש תמונה של ירח וכוכבים האם אפשר לומר שזה מקרי להתלמד?
והאם יש לפשר מה שראיתי עתונים לרוב שכל דף שני מלא בתמונות של שמשי המשמשים במרום ואין פוצה פה באיסור דאורייתא ממש (אם לא נעשה ע"י גוי ואז הוי דרבנן) האם יש לזה שום היתר ולמה אין מוחים בזה.
ואחרון רציתי לדעת האם יש איסור לצלם במצלמה דיגיטלי או בפלפון האם יש בזה איסור אם אין מדפיסים התמונה, כלומר האם נאמר כיון שאין בזה כתיבה מותר או כיון שזה איסור של עשייה מקרי עשייה
אשמח לשמוע תשובתכם.
תשובה:
בשו"ת שבט הלוי חלק ז סימן קלד דן בשתים משאלותיך, ומסקנת דבריו כך, שהואיל והש"ך התיר לצייר בשביל להתלמד, גם אם ניתן להסביר את הדברים ללא ציור זה הוא נקרא להתלמד. כמו כן הסתפק שם אם צילום על ידי מצלמה נחשב עשייה של ממש או שהדבר נעשה מאליו ואין כאן אלא שהייה בעלמא, וראה שו"ת אבני ישפה יו"ד סי' קנא שאוסר זאת
בנוגע למה שמדפיסים במחזורים ציורי שמש או בקריאת שמע שעל המיטה, נראה שאף שיש לאסור זאת וכמבואר בט"ז סי' קמא ס"ק יג, מכל מותר להשהותם, כיון שהדבר נעשה באופן סדרתי באלפי עותקים וממילא נחשב לכאורה כשל רבים. שכן הרעיון בהיתר של רבים הוא שבאופן זה אין חשד שכוונתו לעבודה זרה, ואף כאן הוא כך.
לגבי כריכת הספר, הסברא נותנת לאסור אולם לא ראיתי בז הוראה מפורשת. יתכן שיש עצה להתיר זאת, אם יעשה בכריכה ציור בעל משמעות להבנת הענין, ובתוך הספר יפנה פעם או פעמיים לאיור שבכריכה.
בהצלחה.
לכאורה אין ראיה מדברי בעל שבט הלוי שנסתפק במצלמה שהרי מדובר שם במצלמות רגילה שנעשה רשום על הפילם מיד וזה יתכן להקרא עשייה. אבל נידון דידן הוא במצלמה דיגיטלי שודאי לא נחשב כתיבה והרי מעשים בכל יום שפותחים מחשב עם שמות שאינם נמחקים ולא חוששים לסגור את המחשב מצד איסור מחיקת השם כי במחשב אין זה כתיבה ומחיקה שאין שם רושם של כתיבה, ולכן נסתפקתי שמצלמה כזאת או על פלפון שאין לזה שום פילם ואין זה כתיבה האם בכל זה אפשר להקרא עשייה כי נראה כמו שיש תמונת שמש, ואם באמת אסור נמצא כי כל דף במחשב שיש עליו צורה של שמש וכדומה אסור לפתוח אותו דף.
סברא יפה! אף על פי כן נראה לי שיש בכך איסור. סיבת האיסור אינה מחמת שזה נחשב כתיבה אלא שזה נעשה על ידי עשייה, ועוברים בכך על "לא תעשון", ולענין זה אינני סבור שיש מקום לחלק בין המצלמות הנ"ל למצלמה דיגיטלית.
לכאורה בתמונה דיגיטלית אין מציאות של תמונה. ואף אם נאמר שיש כאן עשייה אבל אין דבר הנעשה. הרמב"ם כתב הגדרה של האיסור "כדי שלא יטעו בהן הטועים וידמו שהם לעבודת כוכבים" האם שייך לומר על התמונה במסך שהוא בכלל זה? הרי אף אחד לא ידמה שזה לעבודת כוכבים. מה יש לעבוד? זה סה"כ מסך. אין בו ממשות. והדמיון משמות שאינם נמחקים שמותר על מסך ראייה טובה לזה.
אכן יש סברא בדבריך, כנראה המחמירים סברו שחכמים לא חילקו בתקנתם.
האם מותר להציג על מסך תמונה שיש בה שמש וירח אם לא צילמנו את זה?
הרי אי אפשר לדעת לפני שנכנסים לאיזה אתר אם יהיה שם תמונה כזאת.
אם לא יודעים ודאי אין חשש.
ואם יודעים שבאתר הזה יש צורה למשל של שמש על כל דף, האם מותר להיכנס לאתר הזה?
ראה בתגובות לעיל שלכאורה יש להקל.
השאר תגובה