עשיתי הגהה למזוזה של שכנה, ובאות זין היה נראה לי שיש פיסוק א"כ לא היה ברור לי, ואינסטנקטיבית, העברתי על זה רפידוגרף, ואח"כ נתלבטתי אם אמרתי לשמה או לא, וראיתי במ"ב שפוסק שחייב בתיקון פיסוק של מזוזה אחרת לאמר לשמה, ושאלתי מה הדין בדיע' ומה הדין אם אפשר להוסיף דיו לשמה, או לחילופין שוב לפסק את האות באופן שתהיה כשרה כגון ע"י קטן וכו' ואח"כ שוב להוסיף דיו לשמה, תודה מראש ויישר כח !
תשובה:
שלום רב
ראשית יש לדעת, שבשונה מספר תורה, לענין מזוזה ותפילין יש חיוב יש חיוב לכתוב את המילים כסדרן, כך שאם יש שאלה לגבי אחת האותיות חובה להראות לרב מומחה שיביע דעתו האם צורת האות השתנתה לגמרי וממילא אין תקנה למזוזה או שניתן להכשירה על ידי תיקון.
לעצם הענין, בענין כתיבה לשמה נחלקו הדעות האם חיים לומר דוקא בפה לשם קדושת תפילין או מזוזה וכו', או שדי במחשבת הלב, הפרי מגדים סי' לב א"א ס"ק יא כתב, שאף שלגבי עיבוד העור די בדיעבד במחשבת הלב, לענין כתיבה יש בכך פסול, וכן נראה בשו"ע הרב. אולם, בש"ך יו"ד סי' רעד מבואר שעיבוד וכתיבה שוים, וכפי שנחלקו בכך לגבי עיבוד כך לגבי כתיבה ובדיעבד יש להכשיר, וכ"כ בס' בני יונה. להלכה, הובא בס' משנת הסופר עמוד כז שיש להכשיר בדיעבד.
לדעת הפוסלים, תיקון אחר כך לא מועיל כיון שהכתב התחתון פסול, כמבואר בגיטין כ ע"א מדברי חכמים וכמבואר בשו"ע אבהע"ז קלא סעי' ה.
