מישהי שנולדה לאם נוצריה בחול נלקחה לאימוץ על ידי יהודים כשהייתה תינוקת מהרגע שעלתה לארץ כשהייתה תינוקת נלקחה לרב אליזרע באשדוד שבאותה תקופה לטענתה עשה לכל הילדים גיור והוא גייר אותה היא נטבלה במקווה והיא אומרת שיש מסמכים מהרב שהיא יהודיה וגם מסמכים מהרבנות הראשית ואמרו לה שהיא יהודיה וגם היא מאמינה ובטוחה שהיא יהודיה ואף רוצה בכך, אך היא לא גדלה בבית ששומר שבת , היא לא גדלה בבית דתי אלא היא גדלה בבית יהודי מסורתי שלא מקפיד על שבת וכד'.
האם היא נחשבת יהודייה?
אני בעבר לקחתי על עצמי לא להיות עם גויה האם מותר לי להיות איתה מבחינת ההלכה והאם נוכל להתחתן כדין?
תשובה:
שלום רב,
ראשית אסור להיות איתה לפני הנישואין בין אם היא יהודיה ובין אם לאו.
לעצם שאלתך, הפוסקים דנו בזה האם גירות קטן שנעשה ע"י ביה"ד מועיל כשברור שהילד לא ישמור מצוות לכשיגדל. יש שכתבו שהגירות תופסת ויש שלדעתם הגירות במקרים אלו אינה תוספת. אולם יש לדעת, כי אם הגירות נעשה ע"י הרבנות הראשית וכפי שאני מבין לפני יותר משני עשורים, חזקה עליהם שזה נעשה כהוגן. כלומר, שהרושם של ביה"ד בזמנו היה שאכן יש מקום לגייר אותה, וזה נחשב למקום זכות (ראה במקורות), כי אולי בכוונתם אז היה יותר להתחזק בשמירת המצוות.
לכן, בדיעבד ניתן לסמוך שהגירות תפסה, והיא יהודיה. אולם לכתחילה היה ראוי שבהמשך תעבור גיור לחומרא.
מקורות:
קבלת החלטה להתגייר ודאי מצריכה שיהיה האדם בר דעת בכדי שיוכל לשקול היטב את צעדיו, הרי נושא זה כפי שאתה מבין אינו דבר של מה בכך. לכן, באופן עקרוני לא אמור להיות מועיל גירות לקטן שהרי אינו בר דעת, ואינו יודע מה נדרש ממנו. אלא שהסיבה שמועיל גירות לקטן, הוא מדין "זכין לאדם שלא בפניו" כלומר יש זכות להיות יהודי, ושי לנו כלל שזכויות ניתן להקנות לאדם שלא בפניו – כלומר, גם אם הוא עדיין קטן ואינו מבין. ומשום כך נפסק להלכה שגירות קטן הנעשית ע"י בי"ד מועילה.
מאחר שזוהי הסיבה בגירות קטן, דנו הפוסקים האם מועיל גיור במקרה שברור שהוא לא ישמר מצוות לכשיגדל, שהרי אם לא ישמור מצוות זה כבר לא זכות עבורו. – כגוי מותר לו שלא לשמות מצוות, וכיהודי אסור לו, והוא חייב לשמור מצוות. לכן השאלה היא האם גם במקרים אלו זה נחשב ל"זכות" עבורו.
כתב בשו"ת בית יצחק (אבה"ע ח"א סי' כט אות יא) שגירות קטן מועילה גם מקרים אלו משום שעדיין זה זכות שהרי כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. וכך דעתם של האחיעזר (==), והאגרות משה (ח"ד אבה"ע סי' כו, ויו"ד ח"א סי' קנח). אלא שכתבו שלכתחילה לא לקבל גרים בצורה כזו, אולם בדיעבד הגירות תופסת.. וראה עוד בשו"ת משנה הלכות ח"י סי' ריד. ושו"ת יביע אומר (ח"ב אבה"ע סי' ד').
אולם יש שחלקו, ולדעתם הגירות במקרה זה לא תופסת, ראה שו"ת זכר יצחק סי' ב', מנחת יצחק ח"ג סי' צט, וכך היא גם דעתו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל בקובץ תשובות ח"א סי' קג. [למעשה, יתכן שגם לדעתם אין זה מוחלט שהגירות אינה תופסת, ויתכן שיש ספק האם זה מוגדר כזכות או לא. ראה ביבמות קיח,ב המזכה גט במקום יבם, שכשיש ספק האם זה מקום זכות או לא, הדין הוא – ספק].
