לתרומות לחץ כאן

האם קבורה בקומות ראויה על פי ההלכה?

האם אפשר לקבור מת כמו שקוברים היום חלק מהמתים בקירות, שלמעשה מכניסים את המת לתוך מין מרובע של בטון שהכינו מראש ולאחר שמכניסים את המת, סותמים את זה בשתיים שלוש חוצצים עם דבק סיליקון לבן כזה מכיוון הרגליים של המת. איך ההתייחסות של ההלכה לגבי קבורה כזאת שלא מכסים את המת עם חול?

תשובה:

שלום רב

בענין קבורה בקומות חילקו גדולי הרבנים בין אם הקבורה נעשית בתוך האדמה, והיינו, שמניחים חלל ריק מעל המת ומכסים אותו בלבנים, שעליהם מניחים מת נוסף ומכסים אותו בחול, והכל בעומק האדמה, לבין אם הקבורה נעשית בבנין שעל גבי הקרקע, בתוך יציקת בטון מוגבהת כמו זו שציינת, שבאופן זה לא נחשב הדבר לקבורה ואין לעשות כך.

מקורות:

בשו"ת בית יצחק יו"ד ח"ב סימן קס כתב בתחילה שאפשר לקבור בבנין רב קומות ורוצים לקבור בתוכו. אולם, בתשובה שלאחר מכן חזר בו והביא ראיה מדברי הר"ן בחידושיו לסנהדרין דף מו ע"ב, וז"ל: רמז לקבורה מן התורה, כלומר שצריך קבורת קרקע ואין אדם יוצא מידי חובת קבורה אלא בקבורת קרקע. ולא שתהא הקבורה ממש בקרקע ,שלא יצא יד"ח אם יקבור ארונו בקרקע, אלא הכוונה בקבורת קרקע מפני שהוא תכלית הענין, שאין לך גניזה גדולה הימנו. וכן הי' מנהג התלמוד בקבורת הכוכין, שהיו נותנין שם המת כשהוא מונח בארון .אבל מפני שאמר הכתוב כי עפר אתה ואל עפר תשוב, ואמרו בהגדה שהעפר הוא רפואתו טוב לקיים בו קבורת קרקע ממש שלא בהפסק. וכן מנהגינו בגרוני' ובגלילותיה ע"כ לשון הר"ן.

ומדברי הר"ן האלו הוכיח הבית יצחק ש"תלוש ולבסוף חיברו" אינו נחשב כקרקע לענין זה, משום שצריך כי עפר אתה ואל עפר תשוב, וא"כ אף בבנין שע"ג הקרקע שהעפר הוא עכשיו מחובר לקרקע עולם משמע מדברי הר"ן שאינו מועיל, ומשום שצריך להיות דוקא בתוך קרקע עולם שהיה מחובר מעולם קבורה משום כפרה ולכן יש להטמינו בארץ.

וז"ל הרמב"ן בתורת הבית על הגמרא הנ"ל הובאו דבריו בב"י סי' שס"ב: נמצינו למדים שהעושים ארון למת ומניחו בבית הקברות אינה קבורה ובכלל מלין מתו הוא ועובר עליו ואם עשה ארון וקברו בקרקע אינו עובר עליו אעפ"כ יפה היה לקברו בארץ דקבורת ארץ ממש מצוה כצואתו דרבי ואפילו בחו"ל ומה שנהגו חכמי התלמוד בארונות לאחר עיכול הבשר הוא או שהיו נוקבים ארון לארץ עכ"ל הרמב"ן וז"ל הטור שם א"ר יוחנן מנין לקבורה מן התורה פירוש שצריך לקברו בקרקע ולא יתננו בארון ויניתנו כך ת"ל כי קבר תקברנו בצואתו של רבי אמר ותהי ארוני נקובה לארץ פירוש שיטלו דף של הארון התחתון וישכיבוהו על הארץ שקבורת קרקע מצוה וכו'.

וז"ל האגרות משה סי' קמ"ג: הנה ודאי שלבנות מאזאליאם שהוא בנין עם כוכים שנבנו בו להניח שם מתים הוא איסור גדול, דהא צריך לקבור בקרקע דוקא וממילא פשוט שחייבים לפרסם האיסור אשר שום איש מישראל אסור להניחו במאזאליאם אם מהני תרי איסורים הגדולים עבירת לאו ועשה על כל יום ויום לצד החטא הגדול שיצערו המתים, ופלא גדול איך מכרו לדבר מנוול כזה ואף אם הוא נכרי ורשע לא היה לו למכור לזה עכ"ל.

כמו כן, כתב הגרי"ש אלישיב בתשובותיו ח"ב סימן מד, שאין לעשות כן והטעם דאמרינן בסנהדרין דף מו ע"ב קבורה משום כפרה כי היכי דתהוי ליה כפרה בהטמנה זו שמורידים ומשפילים אותו בתחתיות. זאת ועוד ההצעה לבנות בתי קברות בבנין של מספר קומות היא שינוי ממנהג העבודה שנהגו עד כה. וציין, שבשו"ת דודאי השדה סימן ל כתב שמנהג קבורת המת הוא חמור משאר מנהגים ויש להקפיד בפרטיו ביותר. ואף שבחו"ל נהגו לקבור זה על גבי זה ודאי אין דנין מאי משאי אשפר ושם לא היו להם קרקעות לקבורה.

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. בס"ד
    מה עושים היום שיש מצוקת קרקעות והמחיר גבוה מאד .
    האם יש דרך לקבור מת ע"ג מת ובאיזה אופן?
    אשמח לקבל הכוונה ראשונית כדי לדעת על מה להקפיד.

  2. לא מובן
    מחד מפרסמים שהרב אלישיב אישר לרבמות תל אביב את הדגם של קבורה בקומות וכן הרב ואזנר
    והגרע יוסף והגרש עמארוכן בילקוט יוסף
    ודעת העדה החרדית לאסור
    וכאן נקטתם כשיטתם תמוה

  3. אשמח לקבל מקורות של דעת המתירים קבורת קומות בקרקע. ע"פ מה שעלה בידי לברר, דעת השמ"ש ומגן (ח"ב יו"ד סי' ז) להחמיר בזה אחר ששלל כל דיוק להקל מדברי הראשונים. כמו כן ידועה תשובת המנחת יצחק (ח"י סי' קכא) לאסור ע"פ דברי הר"ן הנ"ל. וכן מצאתי אריכות רבה בזה בספר מגדל צופים (סי' נ)‏‏. אך לא מצאתי היכן התייחסו לכך הגרע"י והגר"ש עמאר והמקלים. אשמח למקורות.

  4. אינני מכיר את דברי המקילים, אני רק יכול לומר, שמה שהקלו אינו ממש מה שדנו בו הראשונים, היום נעשתה המצאה לפזר כמות עפר בכל הקומות שיהיה מחובר ברצף של עפר עד לקרקע עולם, ובזה דנו להתיר, ובזה אסר הגרי"ש אלישיב ועוד… על קבורה בבנים ממש ודאי אין מי שמתיר.

  5. לא כתבתי שהר"ן כתב לאסור, אלא שמדברי הר"ן ניתן ללמוד שיש להמנע ולא מתקיים בזה תכלית הקבורה, וכל פי זה כתב הבית יצחק לאסור.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל