לתרומות לחץ כאן

האם ראוי להתפלל ערבית בערב שבת בפלג המנחה?

שמעתי שיש בעיות בקבלת שבת בפלג מנחה כגון שהאשה צריכה להזהר להדליק קודם שהבעל קיבל שבת (דהרי קודם הוא הולך למנחה ועדין מוקדם להדליק נרות בכמה עשרות דקות) ולעשות מהר קידוש קודם שקיעה וכדו', השאלה

א. איזה עוד דברים צריך להזהר בהם המקבל שבת בפלג, (אם מה שכתבתי לעיל גם נכון אשמח אם תציינו זאת)

ב. האם זה לכתחילה לכל השיטות לקבל כך שבת או יש חולקים,

ג. גם אם אין חולקים, האם זה ראוי לעשות כך או ראוי כרגיל או ששניהם כמה שיחפוץ

תודה

תשובה:

שלום רב

א. אכן, לכתחילה על האשה להדליק נרות לפני שהבעל מקבל שבת, וכדבריך יש להזהר שתדליק לאחר פלג המנחה וקודם שהבעל התחיל קבלת שבת, שכן בערוך השולחן סי' רסג פסק שהאשה נגררת בענין זה אחר הבעל, כיון שאשתו כגופו, וכשהוא מקבל עליו שבת אף היא נאסרת במלאכה. אמנם, בשו"ת אגרות משה או"ח ח"ג סי' לח כתב שדין זה אינו אמור אלא באופן שהבעל מקבל עליו שבת כדי להחמיר על עצמו ולהתקדש בקדושת השבת טרם זמנה. אבל אם הוא מתפלל מוקדם כיון שכך נח לו לערוך את סעודתו כשהילדים אינם עייפים וכיוצא בזה, אין האשה נגררת אחריו והיא יכולה להדליק נרות אחר כך. אולם כאמור יש לחשוש לדעה הראשונה.

אדם שמקבל עליו שבת מוקדם רשאי לומר לאחר שיעשה מלאכה עבורו, כך מבואר ברשב"א בשבת קנא ע"א והובא להלכה בשו"ע סי' רסג. ולכן, מספק, אשה שבעלה כבר קיבל שבת, נראה שעדיף שתעשה שליח שידליק נרות עבורה.

יש להתפלל מנחה לפני קבלת שבת

ב. בנוגע לשאלתך אם ראוי כך לעשות נחלקו הדעות, בני חו"ל הורגלו בכך ביותר כיון שאצלם השבת נכנסת בקיץ מאוד מאוחר, ומכאן התפשט המנהג בקרב בני חו"ל הנמצאים בארץ ישראל לערוך מנינים כאלו ברוב עם. דעת הגרי"ש אלישיב והגרש"ז אויערבך לא היתה נוחה מזה כל כך, משום שכידוע בענין זמן תפילת מנחה וערבית נחלקו הדעות, לדעת חכמים זמן מנחה הוא עד הלילה וערבית רק מכאן ולהבא, ואילו רבי יהודה חולק ואומר שזמן מנחה הוא עד פלג המנחה וזמן ערבית מיד לאחר מכן. בגמרא לא הוכרעה הלכה ביניהם ואמרו "דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד". למעשה, מנהג הספרדים שגם אותו אדם ובאותו היום יכול לנהוג לענין מנחה כחכמים ולענין ערבית כרבי יהודה ולהתפלל שניהם ברצף לאחר פלג המנחה וקודם השקיעה. אולם האשכנזים מחמירים שלא לנהוג באופן הסותר עצמו מיניה וביה, ובודאי לא באותו היום. ולכן, אדם שבדרך כלל מתפלל מנחה לאחר פלג המנחה נהגו שלא יתפלל ערבית עד הלילה.

לענין שבת הדין קל יותר, כיון שיש מצות תוספת שבת המאפשרת בעקרון לקבל שבת מוקדם גם לדעת חכמים. אעפ"כ הורו אותם רבנים שעדיף לכתחילה גם בשבת לקיים את התפילות בזמן המיועד להן.

אינני בא להכריע בענין זה כיון שיש כאן שיקולים נוספים חינוכיים וכיוצא בזה, וכל אחד ינהג בזה כהוראת רבותיו ובלבד שיכוין ליבו לשמים.

שבת שלום ומבורך.

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. א. מה לגבי הקידוש שאמרו לי שצריך להזהר לקדש קודם שקיעה ואם לא קידש ימתין עד אחר ציה"כ זה נכון?

    ב. אם הרב יוכל לפחות לכתוב לי לאימל איזה פן חינוכי יש כאן מאוד חשוב לי

    תודה רבה

  2. א. יש מקפידים שלא לקדש על היין בזמן שמזל מאדים שולט בעולם. מקור למנהג זה הוא במהרי"ל שהיה מגדולי רבני אשכנז הקדמונים, ורבים ממנהגי אשכנז הושתתו על כתביו והליכותיו. הזמן שציינת אינו מדוייק, שכן החישוב לפיו מזל מאדים שולט בתחילת ליל שבת אינו אלא בחודשים תשרי וניסן שהיום והלילה שווים, ובשאר ימי השנה צריך לבדוק זאת על פי המומחים. על כל פנים, דבריו אלט הובאו במגן אברהם ויש מקהילות החסידים מקפידים בכך, אולם, מנהג רוב העולם שאינם מקפידים על דין זה, ובס' ערוך השולחן האריך לתמוה על דבריו שהרי עם ישראל אינם נשלטים על ידי המזלות, ואין כל טעם לחשוש לענינים כעין אלו.
    ב. הפן החינוכי שהתכוונתי הוא שהילדים במצב שמאפשר לשוחח איתם בעניני הפרשה ומה שעבר עליהם השבוע, ולהשפיע עליהם רק טוב. בשעות המאוחרות יותר, כמעט שאין עם מי לדבר…

  3. תודה רבה .

    קיבלתי דף הלכות לגבי פלג מנחה בע"ש וכוונתי לגבי היין הוא כמובא שם בסעיף יג וצרפתיו כאן לתועלת הכלל, אם לרב יש הערות עליו אשמח לקרא
    —–
    הלכות מעשיות למקדימים השבת מיד בפלג המנחה
    הרה"ג יהושע נויבירט שליט"א \ מתוך החוברת "יסדת עוז"
    א. בימים אלו ששקיעת החמה מאוחרת עקב הנהגת שעון הקיץ, מותר לקבל שבת מבעוד יום, דהיינו מפלג המנחה ואילך (1) ולא קודם לכן (2) .
    ב. גם הנוהגים בכל ימות השבוע להתפלל מעריב בלילה, מותרים להתפלל בערב שבת מבעוד יום (3) .
    ג. יזהר להתפלל מנחה בע"ש קודם פלג המנחה, כדי שלא יהיה תרתי דסתרי אהדדי (4) .
    ד. י"א דבציבור יש להקל ולהתפלל מעריב מבע"י, גם אם התפלל מנחה אחר פלג המנחה. ונ"ל שאין לסמוך על זה, רק כשהוא מתפלל מעריב עכ"פ בבין השמשות ובשעת הדחק, אבל לא כשהוא עדיין יום" (משנה ברורה רסז, סק"ג) (5) .
    ה. אם קיבל את השבת קודם פלג המנחה אין בקבלתו כלום, לפיכך אין להקדים אמירת "בואי בשלום" לפלג המנחה (6) .
    ו. הנשים לא ימהרו להדליק נרות שבת קודם פלג המנחה, משום שאינו ניכר שמדליקות לכבוד שבת. ואם היה הנר דולק קודם פלג המנחה צריכה לכבותו ולחזור להדליק ולברך (7) .
    ז. ראוי שהאשה תדליק נרות לפני שיחזור הבעל מבית הכנסת, ובודאי אין לאחר הדלקת הנרות מזמן הדלקת נרות המקובל בעיר (8).
    ח. מצוה מן המובחר להדליק נרות ארוכים שיהיו דולקים עד הלילה (9) .
    ט. מותר לומר לישראל, שעדין לא קיבל שבת, לעשות לו מלאכה (10), כל עוד לא קיבלו רוב אנשי העיר את השבת (11) .
    י. יש לחזור ולקרוא ג' פרשיות של קריאת שמע לאחר צאת הכוכבים, הואיל ולהרבה פוסקים לא יצא ידי חובת ק"ש קודם הלילה (12).
    יא. יש לספור ספירת העומר לאחר צאת הכוכבים (13).
    יב. לכתחילה יש לאכול כזית פת אחר צאת הכוכבים (14) .
    יג. אם לאחר שהתפלל מעריב, לא התחיל סעודתו (דהיינו לא קידש על היין) עד חצי שעה קודם צאת הכוכבים, יש להזהר שלא להתחיל לאכול, אלא ימתין עד צאת הכוכבים ויקרא קריאת שמע ויספור ספירת העומר ואח"כ יקדש ויאכל. והמקל להתחיל לאכול בחצי שעה קודם צאת הכוכבים, אין למחות בידו משום שיש לו על מי לסמוך (15) , חוץ משבתות שיש בהם ספירת העומר שבהן אין להקל (16) .
    יד. יש להקפיד שלא לאכול קודם טבילת מצוה (17) .
    טו. בליל ראשון של פסח אין לקדש לפני צאת הכוכבים, אפילו קיבלו הציבור את החג מבעוד יום (18) .
    טז. בליל שבועות לא יקדימו להתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים, "כדי שיהיו ימי הספירה מ"ט יום תמימות" (19) .
    יז. בליל שמיני עצרת לא יקדש לפני הלילה (20). "והטעם דכיון דעדיין יום שביעי הוא וחייב מן התורה לאכול בסוכה, אין יאכל בלי ברכת "לישב בסוכה", ולברך "לישב בסוכה" אי אפשר, דסתרי אהדדי, דבתפילה ובקידוש מזכיר דהוא יום שמיני עצרת" (21) .
    הערות:
    1 או"ח רסא, ב, רמ"א: "ואם רוצה להקדים ולקבל עליו השבת מפלג המנחה ואילך הרשות בידו". וכן במחבר רסז, ב: "ובפלג המנחה יכול
    להדליק ולקבל שבת בתפילת ערבית ולאכול מיד".
    2 משנה ברורה רסא, ס"ק כ"ה: "הרשות בידו ונאסר בעשיית מלאכה, אבל אם קיבל עליו שבת קודם פלג המנחה אין בקבלתו כלום".
    3 משנה ברורה רסז, ס"ק ג.
    4 "והתרתי דסתרי היינו שלדעת ר' יהודה בגמרא זמן מנחה נמשך רק עד פלג המנחה ומשם ואילך הוא זמן תפילת ערבית, ולדעת רבנן זמן
    מנחה הוא עד סוף היום וזמן מעריב הוא בערב" )משנה ברורה שם(.
    5 עיין גם או"ח רסג, יד המחבר; וביאור הלכה ד"ה "ואם יחיד".
    6 משנה ברורה רסא, ס"ק כה.
    7 רסג, ד; בביאור הלכה ד"ה מבעוד וכו'.
    8 שם משנה ברורה, ס"ק טז.
    9 הרא"ש, קרבן נתנאל, ומשנה ברורה רסג, ס"ק מ.
    10 משנה ברורה רסא, ס"ק יח.
    11 או"ח רסג, יז ובמשנה ברורה ס"ק סד.
    12 או"ח רסז, מ"ב ס"ק ג, ז, וביאור הלכה ד"ה ובפלג.
    13 או"ח תפט, ב ובמ"ב יד, טו.
    14 משנה ברורה רסז, ס"ק ה.
    15 משנה ברורה רסז סק"ו.
    16 או"ח תפט, ד ובמשנה ברורה כג. ועיין גם סימן רלה ובמשנה ברורה שם.
    17 יו"ד קצח, כד ברמ"א.
    18 או"ח תעב, א ובמשנה ברורה ס"ק ד-ה.
    19 משנה ברורה תצד, ס"ק א.
    20 משנה ברורה תרסח, ז.
    21 שם בשער הציון.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל