שלום, יש לי בן לא יהודי שלו נולד בשעה טובה בתחילת השבוע בנו הבכור, אני התגיירתי לפני 8 שנים והקב"ה זיכה אותי בבעל חדש אך לא בילדים נוספים.
לעניין ברשותי מספר שאלות
א. האם אני רשאית מעיקר הדין לברך על לידת נכדי הגוי את ברכת הטוב והמטיב?
ב. אמנם מוקדם לשאול אך תמיד טוב לדעת: האם כשנכדי יגיע לגיל 9 יהיה לי מותר לנהוג בו כמו שאני נוהגת עם הבן שלי ולהיות איתו בקירבה פיזית [לדוגמה לחבקו ולנשקו]?
ג. האם קיימת ברכה מסויימת שאני יכולה לברך את בני ואת אשתו על לידת בנם ועל כך שהלידה עברה בהצלחה ולאמא שלום?
ד. האם מעיקר הדין אני יכולה להיות בלי כיסוי ראש ליד הבן שלי?
ה. במקום בו בני ואשתו מתגוררים אין עירוב ככה שאם במידה יצא לי לעשות בייביסיטר לילדם יהיה לי מותר לטלטל אותו ולהוציא אותו החוצה? בנושא ספציפי זה של עירוב אינני בקיאה כל כך לצערי הרב ככה שאשמח להרחבה בנושא זה
תודה ושבת שלום
תשובה:
שלום רב
ראשית ברכות להכנסך ולהיותך חלק מעם ה'!
א. ברכת הטוב והמטיב נתקנה דוקא על לידת בן, והואיל ומבחינה הלכתית אין ביניכם קירבה כלל, אין לברך ברכה זו. אולם, נראה שתוכלי לברך עליו ברכת שהחיינו, כפי שמברכים על לידת בת, וכפי שמברכים על ראיית פני חברו שלא ראהו זמן רב והוא שמח מאוד בראייתו. ואף שבפוסקים הובא שלא נהגו כיום לברך ברכה זו על ראיית פני חברו [ראה יוסף אומץ אות תנא בן איש חי פ' עקב אות יג, הליכות שלמה תפילה פרק כג ועוד], כבר אמרו שדין זה אינו אלא מפני שירדה חנופה לעולם, ולעיתים רבות אדם אינו שמח באמת ועושה עצמו ככזה כדי למצוא חן בעיני חברו, אולם באופנים שהשמחה עולה גדותיה כמו בלידת נכד ניתן לברך. לא מצאתי בפירוש שברכה זו נאמרת גם על גוי, אולם כיון שהיא משום שמחה נראה שאין חילוק.
ב. נכד זה נחשב לגביך ככל אדם זר אחר מבחינה הלכתית, ואף על פי כן נראה שיש להקל בענין זה לפחות עד הגיעו לגיל מצוות, וזאת בהסתמך על דברי האגרות משה אבהע"ז ח"ד סי' סד שו"ת שבט הלוי ח"ט סי' רס שו"ת ישיב משה עמ' קצ בשם הגרי"ש אלישיב, שהורו, שכיון שטבע האדם שאינו חוטא עם קרובים מדרגה כזו, אין איסור ייחוד. אולם בגיל מבוגר יותר יש לכאורה להמנע בעיקר ממגע פיזי של חיבה.
ג. תוכלי לברך אותם בכל הברכות הטובות. באופן כללי יש איסור של "לא תחנם", שענינו שלא לספר בשבח הגוי, כפי שכתב בס' החינוך מצוה תכה כתב: הזהיר הקב"ה שלא לחמול על עכו"ם, ולא ליישר ולא ליפות ולספר בשבח וחן שום דבר ממה שמיוחד להם, שנאמר (דברים ז' ב') ולא תחנם. משרשי המצוה, כי הדיבור עושה רושם בלב האדם ולפעמים הדברים עושים רושם בלב כל כך עד שחייב עליהם מיתה בידי שמים. ואפילו המחשבה קובעת… ואם יקבע במחשבתו יעלה על שפת לשונו חן עכו"ם הוא נמשך אחריהם או הוא או בניו בשמעו אביו משבחם ויבא להתחבר עמהם, ואולי ילמוד ממעשיהם הרעים. ולכן נמנענו מתורתנו הקדושה ממצוא בעכו"ם תועלת וחן, הן במחשבה והן בדיבור והן במעשה, ושלא לתן להם מתנת חנם… וכן הננו נמנעים בכך מלהתחבר עמהם ומררוף אחר אהבתם ומלהתערב עמהם וללמוד שום דבר מכל מעשיהם הרעים לעולם. אלא שכאשר יש בכך תועלת ליהודי, כמו כאן שהם בני משפחתך בכל המובנים החברתיים הדבר מותר כפי שכתבנו כאן.
ד. אין להסיר את כיסוי הראש בחברתם, שהרי הם לגביך כאנשים זרים מבחינה הלכתית. באופן כללי ראוי לכסות את הראש גם בבית כמבואר בביאור הלכה בסי' עה סעי' ב.
ה. כאשר אין עירוב לא ניתן לטלטל שום דבר מחוץ לבית. בענין זה יש פרטים רבים, אם תפרטי את שאלותיך נשתדל לעזור.
בהצלחה רבה
