בשולחן ערוך (סימן שכג סעיף י) כתב שאסור לשפשף כלי במלח, מה הכוונה? מה הפעולה עושה? למה זה אסור משום פסיק רישיה? הרי זה איסור דרבנן ופסיק רישיה בדרבנן מותר לדעת המחבר כמו שכתב המשנה ברורה סימן שיד?
תשובה:
שלום רב
טעם האיסור הוא מפני שהמלח נמס ונמחה מחמת השיפשוף, ודומה הדבר לריסוק קרח וברד בשבת שנחשב "מוליד" ואסור בשבת. מה שציינת מהמשנה ברורה בסי' שיד אינו מדוייק כלל, שכן שם מבואר בשם כמה וכמה אחרונים [רבי עקיבא איגר והגר"א] שפסיק רישא אסור גם באיסור דרבנן, ורק אם זה תרי דרבנן – מקלקל וכלאחר יד התיר שם. וכך היא הכרעתו.
בהצלחה רבה
