לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

מנחה בערב שבת בזמן תוספת שבת

א. האם מותר להשתמש ב18 דק' בער"ש. לעשות מלאכה.
ב. כנ"ל להתפלל מנחה.
ג. כנ"ל כ4 דקות של תוספת שבת
ד. י"א שעדיף להתפלל מנחה אחר שקיעה עם מנין מאשר לפני' בלי מנין, מה הדין בע"ש.
ה. אם הציבור קיבלו עליהם שבת, האם מותר להתפלל מנחה.
ו. לסיכום האם אפשר לתת רקע ומשמעות ל18 דקות ותוספת שבת, ועד מתי מותר להתפלל מנחה? [שהרי במוצאי פסח מותר לאכול חמץ אפי' לפני הבדלה, כאשר הוא באמצע סעודה, ואולי כאן שאני]

תשובה:

שלום רב

אני מניח שכשאתה כותב 18 דקות כוונתך לאותם 20 דקות לפני השקיעה – מזמן הדלקת נרות. ואבאר את דברי: בענין 20 דקות אלו יש כמה נקודות חשובות: א. חכמי הדורות הצריכו לפרוש ממלאכה זמן מסויים לפני שבת כדי שלא יבואו לידי תקלה ומכשול לעשות מלאכה לאחר השקיעה. ב. דעת היראים שזמן בין השמשות האסור במלאכה הוא 18 דקות לפני השקיעה ולא אלו שלאחריה, וכיון שמלבד זאת נצטוינו גם על תוספת שבת, יש לפרוש לכתחילה ממלאכה 20 דק' לפני השקיעה, [אני אומר לכתחילה כיון שהעיקר להלכה שלא כדברי היראים], כך הובא במשנה ברורה סי' רסא. ג. ההנחה שלתוספת שבת די אפילו לכתחילה ב4 דק' אינה מדויקת, במשנה ברורה שם הובא שלכתחילה ראוי לעשות תוספת הניכרת – כ15 דקות [אלא שלהחמיר מעבר לשיטת היראים עוד 15 דקות זוהי חומרא יתירה].

ומכל מקום, לולי חומרא זו לחוש ליראים, כל עוד שאדם לא קיבל עליו שבת [עד דקות מספר לפני השקיעה] הוא רשאי לעשות מלאכה.

לאחר שקיבל עליו לפרוש ממלאכה, הדין כך, אם קיבל עליו ענין זה בדיבור שוב אין הוא יכול להתפלל מנחה של חול, שהרי נעשה אצלו כבר שבת ממש, אבל אם רק פרש בפועל ממלאכה, נראה מדברי הפוסקים שדי בכך לענין מצות תוספת שבת, אף שעדיין הוא מתפלל תפילה של חול. כך מבואר במשנה ברורה שם, שבסעי' א כתב שזמן תוספת שבת מקביל לזמן בית השמשות שהותרו בו כמה ענינים "שבות דשבות לצורך מצוה" וכיוצא בזה, ואילו בסעיף ד שם כתב שלאחר שאדם קיבל עליו שבת בפיו הוא נאסר בכל המלטאכות כמו בשבת ממש, ובהכרח שכך הוא ישובם של דברים.

בנוגע לתפילת מנחה לאחר השקיעה נראה לי פשוט שעדיף להתפלל קודם לכן ביחידות, בודאי בשבת כמבואר במשנה ברורה סי' רסג סעי' מג, אך גם בחול…

בנוגע לקבלת הציבור הדין ידוע, שאם בני המקום כולו מתפללים יחד בזמן אחד, היחיד נכלל בקבלת הציבור ולאחר שקיבלו עליהם שבת באמירת ברכו וכיוצא בזה כל בני המקום אסורים במלאכה אף שהוא עדיין יום. אולם, בזמנינו כמעט ולא מצוי דבר כזה, בכל עיר יש קהילות רבות, ולעולם אין היחיד נכלל בקבלתם.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל