שלום!
בעניין דין תפילת הדרך ראיתי שהרדב"ז ובעקבותיו הברכי יוסף ועוד שפוסקים שבמקרה שאדם הולך למספר ימים ולן שלא במקום יישוב אז שלא יברך בשם ומלכות בכל יום ויום. שאלתי היא האם במקום שיש חניון מסודר באמצע הדרך שבו כולם ישנים, או שפשוט יש מקום שבפועל רבים ישנים בו (האם יש הבדל?) האם זה יוגדר כמקום יישוב כל שלמחרת יברכו בשם ומלכות את תפילת דרך או שמא זה עדיין נחשב כדרך. אודה אם הרב יגדיר את המושג דרך.
תודה רבה!!!
תשובה:
בס' הליכות שלמה פרק כא אות ב הבין מדברי הרדב"ז שהדבר תלוי באופי השינה, והיינו, שאם ישן שינת קבע באיזה מקום, עליו לברך שנית תפילת הדרך כשיקום, ולאו דוקא במלון אלא אפילו תחת כיפת השמים [כמובן, יש שחולקים על הרדב"ז בעיקר דין זה, כמובא בפרי חדש ושו"ע הרב בסי' קי שכלל אינו חותם בברוך אלא בתחילת דרכו, ולעומתם בב"ח והט"ז שכל יום מחייב בברכה אף שלא הפסיק בנסיעתו, אכן במשנה ברורה שם ס"ק כו הכריע כדעת הרדב"ז.
