בס״ד, שלום לרב, שמעתי בהרצאה של הרב זמיר כהן שציין שבתוך הסכם המכירת החמץ יש סעיף שאומר שאם ברצוני לקנות ממך משהו מן החמץ יש לי רשות , וזה בשביל העובדה שבצאת הפסח אם לוקחים מן החמץ להכין מופלטות וכו.. זה לא נחשב גזל . אם הרב יוכל לומר לי מהיכן המקור שלו שאני יודע ששאלתי אצל עדות אשכנז והם לא שמעו על כך, שוב תודה
תשובה:
בעקרון, עד כמה שידוע לי בשטרות מכירת חמץ של כל הבדצי"ם ישנו סעיף שאם יצטרך אחד מן המוכרים ליטול מן החמץ לצורך תרופה, רשאי הוא ליטול, ויש לו נאמנות על כך, ויתחשבנו על כך בסופו של דבר כאשר יבוא הגוי לשלם.
אולם, גם לולא התנאי המפורש הזה, כבר כתבו הפוסקים שישנה אומדנא דמוכח מצד הגוי, שמוכן הוא שניטול חמץ כפי צרכינו, ונתחשבן עמו על כך. ומשום כך, אף כתב המנחת יצחק שאין חובה לרכוש את החמץ מן הגוי במוצאי הפסח, שכן מאחר ולא בא מיד עם צאת החג לשלם את חובו כפי התנאי עמו, הרי רשאים המוכרים לגבות חובם מן החמץ, ואין בזה משום גזל.
והארכתי בזה עוד בספרי משפט המכירה, תן לחכם ויחכם עוד.
מקורות:
עיין בספרי משפט המכירה עמ' תשב והלאה, ובעמ' תשז. ולמו"ז מרן זצוק"ל בספרו שו"ת יחוה דעת חלק ב סימן סד שכתב בזה"ל: ובהיות שבשטר מכירת החמץ לגוי נכתב במפורש, שהגוי מרשה למוכרי החמץ לקחת אחר הפסח מהחמץ שנמכר מאליו, וישלמו לו אחר כך מחיר החמץ, אין לחוש בזה גם משום גזל הגוי שהוא אסור, כמבואר בחשן משפט (סימן שמח סעיף ב, וסימן שנט סעיף א). ע"כ.
ובשו"ת מנחת יצחק חלק ו סימן מה כתב בזה"ל: כי מעיקר הלכה אין צריך לקנייה מהנכרי אחרי פסח, וראי' לדבר כי אם הי' מעיקרא דדינא, מי נתן הרשאה להמורשה מהצבור למכור חמצם לקנות אחרי פסח מהנכרי בשבילם, והטעם דאף בלתי קניי' מהנכרי ליכא בזה אף משום גזל עכו"ם, דכפי המבואר בשטר מכירה להנכרי שזוקפין עליו השאר במלוה, והחוב עליו לשלם ביום או יומים אחרי הפסח, הרי אם בא הזמן ולא שילם המלוים גובים חובתם מהחמץ.
אז כן מותר לי למכור קמח לגוי, ובצאת החג להשתמש בו להכנת מופלטות?????????
כן. מלבד זאת יש לדעת שקמח ככל הנראה אינו חמץ כלל.
השאר תגובה