לתרומות לחץ כאן

חמץ במי הכנרת

 ע"פ מוריה ניסן תש"נ, מאמר הרב רפאל א. רייכמן, ובית אהרן וישראל חוברת מ"ז מאמר הרב חיים שמרלר. יש גם תשובה ביבי"א ח"ז.

במ"ב תס"ז ס"ק ס"ב כתוב שלחם שנפל למים בפסח עצמו, אסור לשתות את המים, אפילו ע"י סנון, כי הלחם נמס במים. ובשעה"ר תמ"ז ח' מפורש שאין שיעור למשהו "אפילו משהו שנתערב באלפי אלפים". ובפמ"ג א"א תס"ז י"ג כ' שאפילו חזר משהו מהתערובת והתערב אסור. וצ"ע לפ"ז איך מותר לשתות ממי הכנרת שדייגים וחילונים משליכים שם חמץ בפסח עצמו.

ונאמרו בזה כמה טעמים:

ראשית, מצד נתינת טעם ע"י כבוש לא שייך לאסור, כיון שהמים זורמים ומתחלפים ולא שייך כבוש בנהר פתחי תשובה יו"ד ס"ט ל"ג) וכל החשש מצד שמתמוסס במים.

א.‎‎ כשקמא קמא אזיל ולא מצטרף לכשעור לא גזרו משהו אטו נותן טעם (יד יהורה ר"ס ק"ה ושו"ת ספר יהושע סי' ד').

ב. גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה (בית האוצר – במעדני שמואל).

ג. במ"ב תס"ז בשעה"צ ס"ק קי"א משמע שבספק סומכים בהפסמ"ר על סינון, ובש"ע הרב תמ"ז כ"ד התיר בשעה"ד אפילו אם נפלה פת ליין ונמצאו פירורים על המסננת בפסח, כשאין חשש משום כבוש.וכאן הוא ספק, כי טבע הפירורים לצוף והדגים אוכלים אותם לפני שיתמוססו ויתערבו, וגם המים למעלה חמים יותר, וכ' בריטב"א מכות ד' ע"א שמים חמים אינם מתערבים עם קרים, וגם כיוון הזרימה בסוף החורף מצפון לדרום, והשאיבה בצפון מערב. והשאיבה היא בעומק 10 מ'.

ד. בחמץ שהיה הפקר קודם שנתערב לא גזרו (כן מצדד השע"ת תס"ז ל').

ה. הלחם במים הוא נטל"פ (חיי"א כלל קכ"ב סעי' י"ז) וא"כ אפשר לצרף גם דעת מהר"ם מרוטנבורג במהרש"ם, שכשפוגם בעין כ"ע מודו שלא אוסרים נטל"פ.

ו. שיטת השאילתות שחמץ בששים, ואפשר לצרף שיטתו.

ז. גם אם התמוססו כל הפירורים, יש גבול ליכולת ההתחלקות שלהם, וא"כ לא יתכן שבכל ליטר מים יש חלקיק, ואם כן שוב הוא תמיד ספק אם במים שבידו יש חמץ.

ח. בשו"ת מהרש"ם ח"ז סי' ד' הביא מספר אפיריון וספר יוסף אומץ, שלא גזרו לאסור במשהו במחובר, וכ"ה להדיא בריטב"א בע"ז, והאריך בזה בשד"ח מערכת חו"מ כלל ד' סי' ט"ו.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל