א.כתוב שאם חסר במגילה ענין שלם פסולה אפילו בדיעבד. מה ההגדרה ענין שלם?
ב. יש ענין כזה "פורים רב" פורים תורה" וכיו"ב. אסור לעשות ליצנות והוללות ח"ו. מה ההגדרה. והאם מותר לדבר ד"ת בצורה פורימית….
[פעם הגיע תורו של ר' חיים בריסקער להיות הפורים רב ועשה פלפול ברמב"ם והק' קושיות צכל הש"ס כדרכו…. בסוף השיעור שאלוהו הבחורים: נו איפה הפורים…? ויען: הרמב"ם שהבאתי אינו קיים…
משמע שמותר לכאו'.] איפה ההגדרה?
פורים שמח.
תשובה:
שלום רב.
א. ענין שלם הוא פרט מסויים במהלך הסיפור, כגון עשרת בני המן, סיפור בגתן ותרש, המלחמה, מעשה ושתי, נידודי השינה וביאת המן, דבר שהוא ממרכיבי סיפור המגילה, והוא פרט שלם.
ב. בענין זה קשה מאוד לתת הגדרה ברורה, נראה שכל זמן שהדבר נעשה עם טעם טוב ללא הוללות ופורקן מיותר הדבר מותר. אולם, אין לעוות פסוקים או מאמרי חז"ל, דבר שהוא בזיון לפסוקי התורה. ראה ס' הליכות שלמה מועדים א עמ' מג שדעת הגרש"ז אויערבך מאוד לא היתה נוחה מהנהגה כזו, וכשראה פעם כרזה מסוג זה, הסירה מיד וגער בתלמידיו בחומרה רבה. כמובן, אין מה לדבר שכל פגיעה באדם אחר או בתלמידי חכמים חלילה אסורה בהחלט.
ימי הפורים ניתנו כדי לעסוק בהם בעניני קירבה ואהבה לה' ית' מתוך התרוממות הרוח ושמחה יהודית אמיתית.
בהזדמנות זו אשאל מה בדיוק ההגדרה של טעת במגילה שמשנה המשמעות לפסול
שינוי בין עבר להווה – נופל נפל, וכיוצא בזה
השאר תגובה