כשיהודי לומד תורה בצער השכר שלו פי מאה שנאמר טוב אחד בצער ממאה שלא בצער. אבל אדם יוכל להיות בצער יותר " ממאה". אז למה אנו אומרים טוב אחד בצער ממאה שלא בצער שיגידו לפום צערא אגרא
תשובה:
שלום רב.
מה שאמרו טוב אחד בצער ממאה שלא בצער, לא נאמר כאן אומדן מדוייק למתן השכר על לימוד תורה בצער, אלא זוהי דרך הפלגה, ובאופן כללי ודאי שהשכר ניתן לכל אדם באופן המדוקדק ביותר לפי מה שמגיע לו.
שלא תדעו צער!
