לתרומות לחץ כאן

שאלה חדשה – ייחוד בזמן טיפול

האם יש היתר לאדם ללכת לטיפול נפשי אצל מטפלת אישה שהמליצו לו עליה שהטיפול שלה אכן עזר,כשהם נמצאים לבד בחדר במהלך הטיפול?

תשובה:

שלום רב.

אם הדלת אינה נעולה ובני אדם עלולים להפתיע אותם שם, אין בכך כל איסור. אולם אם הדלת נעולה או שהטיפול נעשה בביתה ואין לה בעל שעלול להגיע וכיוצא בזה יש בכך בעיה.

מקורות:

פתח פתוח לרשות הרבים (ביום ובלילה)

בשו"ע (סעיף ט) נפסקו דברי הגמרא בקידושין (פא, א): "היה הפתח פתוח לרשות הרבים אין חוששים משום ייחוד". כפי שנראה, היתר זה הוא אחד ההיתרים החשובים והשכיחים ביותר בדיני ייחוד.

הסיבה להיתר היא שכיוון שהפתח פתוח לרשות הרבים, מי שנמצא במצב של ייחוד חושש שמא ייכנסו אנשים מבחוץ, ולכן אין חשש שיבואו לידי איסור. מטעם זה, ניתן להקל לא רק בדלת פתוחה לרשות הרבים, אלא אף בחלון הפתוח לרשות הרבים, כשבני רשות הרבים יכולים לראות את הנוכחים בפנים (נודע ביהודה קמא, אה"ע עא; ראה דבר הלכה ג, יג).

עקב הסברא הנ"ל, כתבו הפוסקים שהיתר 'פתח פתוח' לא נאמר בכל שעות היממה. בשעות הלילה המאוחרות, כשהולכי רגל אינם מצויים ברחובות, אין להתיר ייחוד על-ידי פתח פתוח, משום שאין חשש שאנשים ייכנסו.

בפתחי תשובה (ס"ק ט) הובאו דברי 'כנסת הגדולה', שההיתר נאמר רק ביום ולא בלילה, מלבד חצי השעה שבני אדם עדיין עוברים ושבים ברחוב. אמנם בשבט הלוי (חלק ה, סימן רג, אות ה) כתב שיש לשער לפי המציאות של עוברים ושבים בשעות הלילה, ובזמן הזה הרי אנשים מתאחרים להימצא ברשות הרבים יותר מהשעה שהזכיר הכנסת הגדולה, אך הוסיף שיש להחמיר בפרט במקומות שבהם מפחדים אנשים מלצאת לרחובות בלילה.

בספר 'דבר הלכה' (סימן ג, סעיף יד) הביא בשם ה'חזון איש' שהורה בנוגע לבני ברק (של ימיו) שעד השעה עשר מועיל ההיתר של פתח פתוח, אבל בעיר גדולה (סעיף טו) מותר כל הלילה כשהפתח פתוח ממש (ראה להלן). ישנן דעות הסוברות (ראה דבר הלכה, שם; מנחת איש, יג, כד) שאם החדר מואר היטב, והדלת לרשות הרבים פתוחה ממש, ניתן להקל אפילו מאוחר בלילה, והיתר זה עשוי להיות רלוונטי בשעת הדחק.

פתח סגור אך לא נעול

בפתחי תשובה (ס"ק ח) הובאה מחלוקת חשובה בין האחרונים בנוגע לפתח שסגור ולא נעול: לדעת רבי עקיבא איגר (שו"ת סימן ק) וה'בית מאיר' (שו"ת בית מאיר, סימן מט), יש בזה איסור יחוד, ואילו דעת ה'בנין ציון' (סימן קלח, וכך הורו כמה פוסקים) אפשר להקל במקום שאין הפתח נעול.

בספר 'דבר הלכה' (סימן ג, סעיף ב) כתב בשם ה'חזון איש' להתיר בפתח סגור ולא נעול, ובהוספות (עמ' קפח) הביא מעשה שהתיר החזו"א בפתח סגור ולא נעול בקומה שנייה ושלישית. כשבעל המעשה שאלו שהרי אנשים דופקים לפני שנכנסים, ואם כן אין בני אדם יראים מכניסת אנשים, ענהו ה'חזון איש' שיש גם 'פרא אדם' שאינו דופק, ודי בכך בשביל שיהיו אנשים יראים ממנו.

בשו"ת דובב מישרים (ח"א, סימן ה) לא הקל לגמרי בפתח סגור ולא נעול, אבל צירף את השיטה להתיר במקום שבעלה בעיר. המקרה שעליו נשאל הוא של סוחר המתפרנס ממכירת דברים בבתי הקונים, ששאל אם רשאי להתייחד עם אשה בבית סגור, כשהנכנס אליו צריך לצלצל מקודם בפעמון. למעשה, פסק להקל על פי דעת התוספות שבבעלה בעיר אין כל איסור יחוד. אף שלפי שיטת ה'בינת אדם' (ראה במאמר הקודם) יש להחמיר מאחר שבעלה נתן לה רשות להתייחד, יש לצרף את דעת החולקים על רבי עקיבא איגר וה'בית מאיר', המקלים בפתח סגור שאינו נעול, כיון שהדבר נוגע לצורך פרנסה.

על דרך זו העלה בשו"ת שבט הלוי (ח"ה, סימן רג, אות ד) שצריך לחשוש לכתחילה לדעת 'גדולי הדורות' שהחמירו, אך מכל מקום "בהצטרף סגירת הדלת בלי מנעול, יש להקל בבעלה בעיר על כל פנים". אחרים פוסקים שבשעת הדחק ניתן לסמוך על הקולא של 'פתח פתוח' גם בדלת סגורה ולא נעולה (נטעי גבריאל א, י; לג, ג; לב, ז) – אך עדיף להשאיר את הדלת פתוחה ממש.

בודאי, כשמדובר על מי ש'ליבו גס בה' (כלומר, גבר שיש לו יחס קרוב עם האשה, כמבואר במאמר הקודם), אין לסמוך על פתח סגור שאינו נעול, אלא יש לוודא שהדלת פתוחה ממש לרשות הרבים (ראה שבט הלוי, שם, אות ז).

מסירת המפתח לאחרים

גם במצב של דלת נעולה, הורו הפוסקים שאם לאחרים יש מפתח (או במנעול קומבינציה, אם הקומבינציה ידועה לאחרים), והם עלולים להיכנס ללא התראה, דין הפתח כדין 'פתח פתוח' לעניין איסור ייחוד (דובב מישרים, שם; ציץ אליעזר ח"ו, סימן מ; דבר הלכה ג, ג; שבט הלוי ח"ט, סימן רסא).

אולם, אם הנוכחים בפנים יכולים לראות את כל מי שמתקרב לדירה במצלמת וידאו, שוב אין אפשרות שמישהו חיצוני 'יפריע' להם, והעובדה שיש לאחרים מפתח לא תועיל להתיר איסור ייחוד (ראה שבט הלוי ח"ו, סימן קצא, אות ג; משנה הלכות ח"ד, סימן קפז). בספר 'תורת הייחוד' (ה, יח) כתב שיש לתת את המפתח לכמה אנשים, כדי שהמתייחדים אכן יפחדו ממי שעלול להיכנס.

בהסתמכות על ההוראה הנ"ל, רבים נוהגים לתת מפתח לשכנים בשביל להציל מאיסור ייחוד. אולם, חשוב לציין שלא די במסירת המפתח בלבד בשביל להתיר איסור ייחוד. בדרך כלל, אנשים מוסרים מפתחות לשכנים לצורך מצבי חירום, כדי להיכנס לדירה כשהדלת נעולה והמפתח אבד. שכן שקיבל מפתח לצורך זה אינו מועיל לעניין איסור ייחוד, כיון שאין חשש שייכנס לבית במפתיע. בשביל להתיר מצב של ייחוד, חובה לבקש מהשכן להיכנס לדירה מזמן לזמן.

מסירת המפתח לשכנים יכולה להיות אמצעי שימושי להתיר ייחוד כשמזמינים בייביסיטר לילדים. צריכים לבקש מהשכנים להיכנס מזמן לזמן, ובכך נוצר מצב של 'פתח פתוח'. יש לציין שבשעות הלילה (לאחר שהולכים לישון) יש צורך לתת את המפתח לשני שכנים, בשביל ליצור מצב של שני שומרים, כפי שיבואר להלן (מנחת איש יג, ח).

על ההיתר של בעלה בעיר ראה כאן.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. יש לדעת שכל מטפל\מטפלת נפשי הם בגדר לבו גס בה, במיוחד בטיפול נפשי שזה חלק מן העבודה.
    כפי שביטא רב אחד בעניין זה- "מטפל נפשי שאין לבו גס בה ,אינו עושה עבודתו, והוי בזבוז כסף".
    ולכן חייבים היתר יותר חלק.

  2. אם אכן אתה צודק אז צריך פתח פתוח לרשות הרבים ממש. הערת אגב, לא הבנתי מה הכוונה חייבים היתר יותר חלק, אם אין היתר אז אין לא כל דבר חייב להיות מותר…

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל