האם לכהן מותר להתחתן עם גיורת מתוך עדת הקראים שעברה גיור בצבא וקיבלה על עצמה את יהדות כדת משה וישראל?
תשובה:
שלום רב,
אם היא מעדת קראי רוסיה, קרוב לודאי שהיא אסורה לך. ואם היא מקראי מצרים, יש מחלוקת האם הם מוצרים לקהל לאחר קבלת חברות. וגם הסוברים אם הם מותרים בקהל, יש דיון האם גם הן מותרות לכהנים. וכך גם לכשיגיעו לביה"ד הרבני להרשם לנישואין, יש דיינים, שיתירו להם ויש שיאסרו עליהם.
מקורות:
ענין כשרותם של הקראים הובא ברמ"א אבה"ע סי' ד' סעי' לז: "הקראים אסור להתחתן בהם, וכולם הם ספק ממזרים, ואין מקבלים אותם אם רוצים לחזור (ב"י מצא כתוב בתשובת ר' שמשון)". הספק ממזרות אצלם הוא מפני שאנו חוששים שמא הקידושין שלהם תקפים, ואילו הגירושין שלהם ודאי אינם תקפים, נמצא, כי הילדים שנולדו מאיש אחר הם ממזרים עד סוף הדורות.
רבים מהפוסקים דנו משך הדורות בכשרותם, ראה בשו"ת יביע אומר (ח"ח אבה"ע סי' יב) שהגר"ע יוסף שליט"א דן בזה והאריך מאד בעניינם, והביא פוסקים רבים בענין. עד שסיים: "המורם מכל האמור שיש מקום רב לקרב את הקראים, ולהתיר להם לישא בת ישראל, לאחר קבלת דברי חברות, והנכון לשלוח אותם תחלה אצל תלמיד חכם ירא שמים, ללמוד את עיקרי ההלכות של יסודות היהדות, כגון שבת ומועדי ישראל, ובפרט פסח וכיפור, וכן עניני הכשרות, וטהרת המשפחה, גם את הבחור וגם את הבחורה שעומדים להנשא זה לזה, כדי שידעו את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשום, וכן יש להטיל על הבחור ללכת אל בית הכנסת שלנו הסמוך למעונו, כדי שיתרגל בנוסחי תפלתינו ויתחזק בתורה ויראת שמים, ורק אח"כ יקבלוהו להשיאו אשה בת ישראל לאחר קבלת דברי חברות".
אולם יש הרבה פוסקים שסוברים שאין להתיר אותם לקהל גם לא לאחר קבלת חברות בביה"ד. ראה שו"ת ציץ אליעזר (חלק יב סי' סו). וכן הביא את דעתו של הגרצ"פ פראנק זצ"ל שהתנגד לכך בחריפות. וראה עוד בפסקי דין ירושלים (כרך יא עמוד תרכ) שהביאו גם כן את דעתו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל. כלומר, לדעתם גם אם קראית או קראי ינשאו לכשרים, ילדיהם יהיה עם אותה בעיה, שהרי הסיבה שתקנה שתיקנו שלא להתחתן איתם היתה משום חשש ממזרות.
למעשה, כיום בבתי הדין הרבניים הרבה דיינים דנים לפי פסקו של הגר"ע יוסף זצ"ל ומקבלים אותם לקהל לאחר קבלת חברות בביה"ד.
אלא שגם המתירים החמירו בענין של כהן במקרה שהוא רוצה להתחתן עם קראית, ראה בכנה"ג (אבה"ע סי' ו' בהגה"ט אות ב' שכתב: "אפילו מאן דמתיר להתחתן בקראים כהן אסור בהם הר"ר בצלאל סי' ג' והררד"ך ח"ג סי' ג' והרש"ך ח' ג' סימן ט"ו בשם הרדב"ז ז"ל ועיין במהר"ם מטראני ח"א סימן רי"ט". אבל המעיין שם בדברי המהרש"ך (הוצאת זכרון אהרן עמוד עא) יראה כי לאחר שהביא שיש שחששו גם על חשש חללות שהתערבה בהם כתב: "וא"כ למה לא יזהירום באותו זמן שלא ינשאו לכהנים, אלא ודאי אותן הקראים שקבלום לא היו ממין הקראים שבזמן הזה, אלא מהמין שכתבנו שהיו כמו הרבנים".
וראה בשו"ת שמע שלמה (ח"ה אבה"ע סי' ז') הביא בשם הגר"ע יוסף זצ"ל שהתיר נישואי כהן לקראית לאחר שקיבלה חברות בביה"ד. (יש להדגיש, כי גם דעה זו היא רק בקראי מצרים).
בנוסף, יש שכתבו כי בפרט בקראי רוסיה יש חשש להתערבות גויים ביניהם. ונמצא שגם המתירים אותם לקהל זה רק לאחר גירות רגילה מה שבעצם פוסל אותם לכהנים.
האם אין לחשוש לגויים שהתערבו עם קראי מצרים? הרי אלו מן הסתם קיבלו "גרים" במהלך הדורות וכן עבדים מאפריקה וכו'? האם זה מובן מאליו שהם יהודים ללא ספק???
אני לא יודע מספיק היסטוריה, אבל אם חשש זה לא הוזכר בדברי הפוסקים, משמע שהוא לא היה קיים.
השאר תגובה