לתרומות לחץ כאן

אמירה לגוי בשבות דשבות במקום צער

בס"ד , שלום לרב היקר, האם מותר לומר לגוי להדליק את המזגן בשבת למרות שישנה מנורה שנדלקת (שהיא מנורת איסור דאורייתא), הרי ידוע שאם אני מקיים שבות דשבות לצורך מצווה, צער וכו.. מותר לומר מפורש לגוי להדליק את המאוורר או המזגן אבל שוב מה אם יש במזגן נורת אור למרות שלא אכפת לי ממנה … האם מותר לומר מפורש לגוי כמו במזגן שאין בו נורה ?

תשובה:

שלום רב.

הנורות הנדלקות במזגן אין בהן חוט להט והדלקתן לדעת רוב הפוסקים אינה אסורה אלא מדרבנן כמו המזגן עצמו. אמנם, ידועה דעת החזון איש שכל סגירת מעגל חשמלי אסורה מדאורייתא משום איסור בונה, וזה נכון גם לגבי הדלקת המזגן עצמו ולא רק לגבי הנורה.

כמו כן, עצם ההנחה שאמירה לגוי לעשות מלאכה דרבנן מותרת בכל מקרה של צער אינה מדוייקת, שכן במשנה ברורה סי' שכח ס"ק ג ופג כתב, שאם אדם סובל ממיחוש כל שהוא ונזקק למשקה חם אסור לומר לגוי להביא לו משקה כזה דרך כרמלית [שההוצאה אליה אסור רקמדרבנן] אף שזה שבות דשבות, כיון שאינו חולה ממש ורק סובל ממיחוש בעלמא. וכן הדלקת המזגן בדרך כלל אינה צורך גמור שניתן להשוותו לחולי אלא הוא יותר דומה למיחוש בעלמא ולא ניתן להתירו באמירה לגוי.

כמובן, במקום שיש תינוק קטן מאוד ובימים הקרים וכיוצא בזה שיש חשש ממשי שהוא עלול לחלות מחמת הקור יש להתיר באופן האמור.

כמו כן, יש אופנים שאאמירה לגוי מותרת, כאשר הוא עושה זאת לצרכו ולא אומרים לו במפורש לעשות זאת אלא בדרך רמז – אוי כמה חם כאן כשהמזגן אינו דולק… וכיוצא בזה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל