יום קביעת הבר מצווה
נער בר מצווה נעשה גדול המחויב במצוות מיום שיהיה בן י"ג שנה ויום אחד, ויביא שתי שערות. שיעור זה הוא מכלל השיעורים שקיבלו חז"ל הלכה למשה מסיני[1].
מה שאמרנו י"ג שנה ויום אחד, לאו דווקא יום, אלא כיון שנכנס תחילת היום משנת י"ד ואפילו שעה אחת ואפילו רגע אחד נחשב בן י"ג. ואפילו נולד בסוף יום ראש השנה, כיון שעדיין הוא ודאי יום, נעשה בן י"ג שנה בתחילת ליל ראש השנה של שנת י"ד[2].
נולד בין השמשות
נולד בין השמשות, הדבר ספק אימתי נעשה גדול, אם לפי תאריך של יום העבר או לפי תאריך של יום המחרת, ומחמירים בכל דבר שהוא מן התורה[3].
ולעניין זמנה של סעודת בר המצווה, כתב בשו"ת שבט הלוי[4] שכיון שמדין ספק דאורייתא מתחייב בכל המצוות כבר מהיום הראשון, אם כן יום זה הוא הגורם את חיובו מן התורה בעול המצוות, ויש לשמוח באותו היום.
נולד בשנה מעוברת והבר מצווה חלה בשנה שאינה מעוברת
נולד בשנה מעוברת בכ"ט באדר ראשון, ושנת הי"ג אינה מעוברת נעשה בר מצווה בכ"ט אדר. וכן אם נולד בא' באדר שני, נעשה בר מצווה ביום א' לחודש אדר[5].
נולד בשנה מעוברת ושנת הי"ג ג"כ מעוברת
אם בר המצווה ג"כ חלה בשנה מעוברת, אז ודאי שהנולד באדר ראשון יהיה בר מצווה באדר ראשון, והנולד באדר שני יהיה בר מצווה באדר שני[6].
נולד בשנה שאינה מעוברת והשנה הי"ג מעוברת
אם נולד באדר בשנה שאינה מעוברת ונעשה בר מצווה בשנה מעוברת, אינו נעשה בר מצווה עד אדר שני[7].
נולד בראש חודש של חודש מלא ובשנת הי"ג אותו חודש חסר
מי שנולד בראש חודש של חודש מלא כגון בא' דראש חודש כסלו (ל' חשוון), ובשנת הי"ג אותו חודש היה חסר (כגון שחשוון היה כ"ט יום), נעשה בר מצווה בר"ח (דהיינו יום א' כסלו)[8].
נולד בר"ח של חודש חסר, ובשנת הי"ג אותו חודש מלא
אם נולד בר"ח של חודש חסר כגון שהיה חשוון כ"ט יום ונולד בא' כסלו, ובשנת הי"ג היה חודש חשוון מלא ונמצא שר"ח כסלו הוא גם ביום ל' חשוון וגם ביום א' כסלו, נעשה בר מצווה ביום ל' חשוון (היום הראשון של ראש חודש כסלו)[9].
[1] שו"ע או"ח סי' נ"ה סעיף ט', משנ"ב ס"ק מ'. ובדיני שתי השערות, מקומן ושיעור גדילתן, והדין כל עוד לא גדלו, עיין באו"ח שם, ובאבה"ע סי' קנ"ה סעיף י"ז וי"ח. וכן יתר הדינים בקטן שלא נודע יום הולדתו עיי"ש.
[2] משנ"ב סי' נ"ה ס"ק מ"ב.
[3] משנ"ב שם.
[4] ח"ד סי' כ"ו.
[5] שו"ע או"ח סי' נ"ה סעיף י'.
[6] משנה ברורה שם ס"ק מ"ג
[7] רמ"א סי' נ"ה סעיף י'. ועיין במג"א שמוכיח מירושלמי בכתובות, שלא כשיטת ר"ש הלוי, וע"ע בהגהות הגר"א שם שמוכיח כן מירושלמי במגילה.
ואם נולד בשנה פשוטה בל' שבט (שהוא א' דר"ח אדר) והבר מצווה בשנה מעוברת, יש סוברים שנעשה בר מצווה בל' אדר א' (שהוא א' דר"ח אדר ב') כך מבואר בשו"ת בנין ציון (ח"א סי' קנ"א, אבל הרבה חולקים וסוברים שמכיון שנולד בחודש שבט, גם בשנה מעוברת הבר מצווה שלו היא בל' שבט. כך מבואר בפסקי רבי שמואל סלאנט זצ"ל, מהרי"ל דיסקין זצ"ל, שו"ת שבט הלוי ח"י סי' ק"ה (וכתב הגרי"א דינר שליט"א בעלון "מים חיים" גליון 168 לחודש אדר א' תשע"א דאין להוכיח נגד זה משו"ת שבט הלוי ח"ו ס"ט דשם הוי רק שיגרא דלישנא והכוונה שם הוא לא' דחודש אדר). ובספר "אשי ישראל" (סי' ט"ו ס"ק כ"ד) כתב בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל שחוששים לחומרא מל' שבט לעניין דיני דאורייתא שיש לו דין גדול, כגון הנחת תפילין או ספק קרא ק"ש או ספק אם בירך ברכת המזון, אך לא יוציא אחרים עד ל' אדר א' לחשוש לשיטת הבנין ציון.
[8] משנ"ב שם ס"ק מ"ה.
[9] משנ"ב שם.
מתוך הספר יום ההולדת ומשמעותו
להזמנות או הקדשות ניתן לפנות לרב לוי יצחק בניאל
טלפון: 08-9799575
נייד: 052-7134424
דוא"ל: [email protected]
אין התייחסות להנולד בל' אדר א
בשנה פשוטה הבר מצוה תהיה בראש חודש אדר, ראה משנה ברורה סי’ נה ס”ק מה. וע”ע מגן אברהם סי’ תקסח ס”ק כ.
לגבי הנולד ב- ל' אדר א' אמרתם שהבר מצוה בשנה פשוטה תהייה בראש חודש אדר, אם כן לדבריכם מדוע השו"ע בסימן נ"ה שהביא את ההבדל בין אחד הנולד ב- כ"ט אדר א לאחד הנולד ב- א' אדר ב' שבשנה פשוטה השני יהיה בר מצוה לפני הראשון, מדוע לא הביא חידוש יותר גדול והיה אומר את דבריו על אחד הנולד ב- כ"ט שיעשה בשנה רגילה ב- כ"ט וזה שנולד ב- ל' יעשה בראש חודש אדר וזה הרי חידוש יותר גדול מלהגיד על א' באדר ב'
השאר תגובה