בס"ד
איך ספרדי יתפלל במניין אשכנזי בשחרית ובשבת שלכתחילה אין לו להתפלל מפאת מבנה תפילה שונה ומכאן פגיעה בעולמות רוחניים.?
1. האם יש משקל להכריע באם המניין האשכנזי הוא בנץ וגם יש לו מעלת בית מדרש ולעומתו המניין הספרדי אינו בנץ והוא "רק" במעלת בית כנסת?
2. האם יש חילוק בין שחרית דיום חול לבין שחרית דיום שבת שגם בשבת לכתחילה אין להתפלל (בשבת ממה שמצאתי המבנה של הקדישים כפי שאני מכיר דומה).
3. האם הדין הוא דין ספציפי לתפילת שחרית או שהוא גם לכתחילה בתפילות מנחה וערבית (למשל במנחה אשכנזים לא אומרים יג מידות).
4.- האם לא ניתן לומר שבדורנו, עקבא דמשיחא, יש להקל בכל אלו לכתחילה לצורך אחדות ?
תשובה:
שלום רב.
אכן, מעיקר הדין ראוי לכל אדם להתפלל בבית כנסת המתנהל על פי מנהג אבותיו, כדי שיוכל להתפלל את כל נוסח התפילה באופן ראוי ללא שינויים. במקרה שהתפילה במנין האשכנזי היא בהנץ החמה נראה שיש להעדיף להתפלל עמהם. כמו כן, אם המנין האשכנזי הוא של בני תורה המתפללים במתינות כראוי והמנין הספרדי אינו נוהג כך, יש להעדיף את האשכנזי, וכך הוא גם להיפך. על ההבדלים בין בית כנסת לבית מדרש בזמנינו כמעט ולא מצוי שיהיה הבדל מהותי, כיון שבכל בית כנסת לומדים לעיתים ואוכלים לעיתים.
ספרדי המתפלל בבית כנסת אשכנזי או להיפך נתקל בבעיה של "לא תתגודדו", מחמתה נאסר עליו להבליט את נוסח התפילה בו הוא מתץפלל בשונה מכולם. בזמנינו בארץ ישראל שיש ערב רב של מנהגים רבים נהגו להקל בכך, וכבר האריך בזה הגר"ע יוסף במקומות רבים בספריו. ולהלכה, ההוראה המקובלת היא, שכל קטעי התפילה הנאמרים בקול רם ומחמת הציבור, כמו קדושה וקדיש, יאמרו כפי נוסח בית הכנסת, ומה שאדם מתפלל לעצמו עליו לאומרו כפי נוסח אבותיו. בנוגע לנפילת אפיים נאמרו דעות חלוקות: יש סוברים שאזכנזי אינו רשאי ליפול על פניו בבית כנסת ספרדי וכן הספ]רדי אינו רשאי להכות על ליבו באשמנו כשהוא מתפלל בבית כנסת אשכנזי, ויש שהורו לעשות זאת בצינעה בצמידי בית הכנסת.
מקורות:
הרחבה על כל הנ"ל והשיטות השונות שנאמרו בכך, ראה מה שכתבתי כאן.
