אישה בת 30 רווקה שסובלת מטוקופוביה- פחד וחרדה מהריון ולידה.מטופלת אצל פסיכולוגית מגיל 21, אבל לא מסוגלת להיכנס להריון. מותר לה להתחתן עם גרוש שיש לו כבר ילדים, אבל להשתמש באמצעי מניעה ולא להביא ילדים משלה? או שהיא תישאר לבד.
תשובה:
שלום רב,
אם לגרוש יש בן ובת, כלומר הוא קיים כבר מצוות פרו ורבו, היא יכולה להנשא לו, ובנתיים להשתמש באמצעי מניעה (המותרים), עד שיחלוף לה החרדות בעזרת ה'.
מקורות:
פסק בשו"ע (אבה"ע סי' א' סעי' ח') "אע"פ שקיים פריה ורביה, אסור לו לעמוד בלא אשה, וצריך שישא אשה בת בנים אם יש ספק בידו, (כלומר, הוא יכול לכלכלם) אפילו יש לו כמה בנים. ואם אין ספק בידו לישא אשה בת בנים אא"כ ימכור ס"ת, אם אין לו בנים ימכור כדי שישא אשה בת בנים. אבל אם יש לו בנים, לא ימכור אלא ישא אשה שאינה בת בנים ולא יעמוד בלא אשה".
כאן הביא השו"ע את הדין של "לערב אל תנח ידך" שגם אם הוא קיים פרו ורבו עדיין יש עליו מצווה מצד לערב אל תנח ידך, אולם מצווה זו בפשטות היא רק דרבנן. ולכן לדוגמא, אם הוא סבור שאם יהיו לו ילדים נוספים מהאשה השניה והם יריבו אם ילדיו הראשונים, אין הוא חייב להתחתן דווקא עם אשה "בת בנים". כפי שהביא שם הרמ"א.
ראה ביבמות (סה,א) "ת"ר ניסת לראשון ולא היו לה בנים (לאחר עשר שנים), לשני ולא היו לה בנים, (שוב, אחר עשר שנים), לשלישי לא תנשא אלא למי שיש לו בנים". כלומר, למרות שהיא מוחזקת שאינה יולדת, ולכן אסורה להנשא למי שעדיין אין לו ילדים. בכל זאת למי שיש לו וקיים פרו ורבו, היא מותרת להנשא. וכל זה בגלל שעדיין היא לא ודאי עקרה. ויתכן שבסופו של דבר היא תוכל ללדת. (ראה רמב"ן במלחמות שם – יט,ב מדפי הרי"ף). ואם כך, בודאי אשה זו, שאין ספק שהיא יכולה ללדת, על אף שעכשיו היא במצב שאינה יכולה ללדת, בעזרת ה' זה יכול להשתנות. ולכן ודאי שמותר לה להנשא למי שכבר קיים מצוות פרו ורבו.
בהצלחה
