טומאה וטהרה בזמנינו

שלום רב !! האם ש נפקא מינה לכלי קיבול טומאה ולכל הקשור לכלים טמאים וטהורים לימינו? וכן כיצד מבחינה הגיונית חפץ נטמא?

תשובה:

שלום רב.

הדינים העיקריים של טומאה וטהרה נוגעים רק בהיות בית המקדש על מכונו ולא בזמנינו. על עצם היות הכלי ראוי לקבל טומאה יש השלכה לגבי כשרותו לשמש כסכך לסוכה, וכן לענין כתמי נידה, שאם נמצאו על כלי המקבל טומאה היא נאסרת לבעלה ואם נמצאו על כלי שאינו ראוי לקבל טומאה האשה טהורה.

דין טומאה הוא דבר רוחני שאין בו תפיסה הגיונית ושכלית מלבד האמונה שמדובר במציאות קיימת. הטומאה ברובד הפשוט מסמלת תמיד העדר חיים, ולכן, ככל שהחיים שנחסרו הם בעלי משמעות רבה יותר גם הטומאה חמורה יותר. לפיכך, טומאת שרץ אינה אלא יום אחד, ואילו טומאת נידה, המסמלת חיים שיכולים היו להווצר ולא באו לידי כך, היא שבעה ימים. הטומאה החמורה ביותר היא טומאת מת, ומצריכה הזאת אפר פרה אדומה, וזאת משום החיים בעלי המשמעות שאבדו מן העולם. יהודי מטמא לאחר מותו יותר מגוי, משום שנשמתו חצובה ממקום גבוה יותר ואובדנה בעל משמעות רחבה יותר.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל