אגוז גדול, בעל קליפה קשה, בגוון בהיר (בז')
הנגיעות
לעתים נגוע ויש לבודקו.
אגוזים המשווקים בקליפתם הקשה נשמרים יותר. לעומת זאת הקלופים, בפרט הנמכרים במשקל ללא אריזה סגורה הרמטית, עלולים להינגע בזמן האיחסון.
תיאור הנגיעות
1. עש . זחלים לבנים או חומים שאורכם שני מילימטרים עד סנטימטר, הגורמים להתהוות "קורי משי" דביקים, או פרורים רבים שחורים או לבנים, (תמונות 263, 264).
2. חרקים . חרקים קטנים שחורים או חומים שאורכם שנים עד ארבעה מילימטרים. בדרך־כלל גורמים להתהוות אבקה, או לסימני כירסום בחלקי האגוז.
אגוזים קלופים הם פעמים רבות משופשפים ולכן מצויים עליהם וביניהם חלקיקי אגוז, הנראים כשבבים קטנים בצבע האגוז. שבבים אלה נוצרים בתהליך הפיצוח המכני של האגוז, או כתוצאה מהתחככות האגוזים זה בזה, והם אינם סימן לנגיעות, (תמונה 265). לעומת זאת אם הפרורים נראים כגרגרים שחורים עגולים זעירים, בפרט אם הם מלווים ב"קורי משי" דביקים, הם סימן לנגיעות.
אגוז שהוחזק זמן רב מדי בתנאים לא מתאימים, השמן שבו נעשה מעופש, והאגוז מקבל טעם פגום. לתופעה זו אין קשר עם נגיעות בתולעים.
הבדיקה
1. אגוזים בקליפה
לאחר הקילוף בודקים בין קפלי האגוז אם מצויים סימני נגיעות, כגון: פרורים, "קורי משי" דביקים או כירסום באגוז וכן אם מצויים זחלי עש או חרקים קטנים.
אם נמצא אגוז נגוע, אין להשתמש בו, ויש לבדוק באופן יסודי את יתר האגוזים מאותה קניה.
2. אגוזים קלופים
א. מניחים את האגוזים במסננת בעלת חורים גדולים יחסית כגון מסננת איטריות , מנערים אותה היטב מעל גבי משטח בהיר ובודקים את הנשורת שעל המשטח אם מצויים בה תולעים או חרקים, (תמונה 266).
[כדי להקל על הבדיקה, אפשר לסלק בנשיפה קלה את חלקיקי האגוז שנשרו על המשטח].
ב. מתבוננים באגוזים שנותרו במסננת, בפרט בקפלים, אם מצויים בהם סימני נגיעות, כגון: כירסום, פרורים או "קורי משי" דביקים. שוברים אגוזים אחדים ומתבוננים אם מצויה נגיעות בתוכם.
ג. אם נמצאה נגיעות רבה של תולעים או חרקים, אין להשתמש באגוזים.
שאלה:
הכנתי השבוע עוגה עם אגוזים ולא בדקתי את האגוזים.
היום באתי להכין שוב עוגה וגיליתי שבאגוזים יש זבובונים קטנים שחורים.
האם אני צריכה לזרוק את העוגות?
אם יש יותר משלוש זבובונים זה בהחלט בעיה, נראה שיש לזרוק.
השאר תגובה