לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

ברית מילה בשבת לבנה של גיורת שטבלה בהיותה מעוברת

שלום
מעוברת שנתגיירה ואחר כך ילדה בן בשבת, האם מוהלים אותו בשבת, ביום השמיני ?

תשובה:

שלום רב.

שאלה זו נחלקו בה הפוסקים ראשונים ואחרונים, ומספק, יש להחמיר שלא למולו בשבת.

מקורות:

בגמרא במסכת יבמות עח ע"א מבואר, שמעוברת שטבלה לשם גירות בנה אינו חייב טבילה לאחר לידתו, ובטעם הדברים נאמרו שלושה דרכים בדברי הראשונים: א. הרמב"ן שם כתב, שנידון זה תלוי במחלוקת אמוראים אם "עובר ירך אמו", והיינו, שלדעת הסוברים שהעובר נחשב כחלק מהאמא ממש, נמצא שכאשר היא טובלת לשם גירות אף הוא טבל ונעשה יהודי ממש על ידי טבילה זו. אולם, להצד שעובר לאו ירך אמו, החידוש שנאמר בגמרא אינו אלא שגוף האם אינו מהווה חציצה לטבילת העובר, אולם, הוא אינו טפל לאמו בהליך הגרות ונחשב לו כאילו טבל בעצמו. לדעה זו, כיון שהוא זכר, אין הוא נעשה יהודי גמור על ידי הטבילה כיון שהוא עדיין מחוסר מילה.

ב. הריטב"א שם כתב בשם הרא"ה, שגם להצד שעובר לאו ירך אמו, בשעה שהוא מצוי במעי אמו הוא אינו "בר מילה", ודינו כמי שנכרת לו הגיד שיכול להתגייר על ידי טבילה לבד.

ג. הרשב"א שם סבר, שדברי הגמרא אמורים בנקבה בלבד, אבל זכר חייב מילה וטבילה לאחר לידתו [ומשום שסבר שסדר הליך הגרות מעכב].

נפקא מינא אחת מיני רבות במחלוקת זו, לגבי הנידון דידן, שכן להצד שעובר זה נעשה יהודי לגמרי בטבילת אמו, נמצא שמילתו היא ככל מילת ישראל הנעשית בשבת, אולם, להצד שהוא עדיין מחוייב מילה לשם גירות, דינו ככל גר שאינו נימול בשבת

ולהלכה נחלקו בכך הדעות: בשו"ת מהר"ם שיק יו"ד סי' רמז ובס' פסקי הלכות לר' דוד קרלינר ח"א דף ז כתבו להקל כדעת הרמב"ן ואליבא דהסוברים שהעיקר להלכה שעובר ירך אמו, וראה אגרות הגרח"ע גרוז'ינסקי איגרת כז שכתב שיש לסמוך על דבריהם, וכ"כ בשו"ת בצל החעמה ח"ד סי' קסז, ושו"ת אור לציון ח"ב יו"ד סי' יב. אולם, בס' מגדל עוז לרבי יעקב עמדין הל' מילה נחל ז אות נ כתב שלא למולו בשבת, וכ"כ בשו"ת בנין ציון לערוך לנר (סי' כב) ובס' כללי מילה לרבי גרשום הגוזר, וכן הכריע בשו"ת הר צבי , וכן הורה הלכה למעשה הגרש"ז אויערבך בקובץ הלכה ורפואה ח"ה עמ' פה, שכיון שנחלקו בכך הפוסקים ולא נאמרה בזה הכרעה ברורה, יש להחמיר באיסורי שבת, אף שאפשר שמבטל על ידי כך מצות מילה בזמנה.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. שלום
    לכאורה מהגמרא ביבמות צז: ונפסק להלכה בשו"ע יו"ד רסט ד "שני אחים תאומים שהיתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה, חייבים משום אשת אח, אבל לא חולצין ולא מיבמין". מבואר שטבילת האם מועילה להחשיב את העובר כיהודי דאם לא כן (ורק הברית תהפוך אותם ליהודים, או אפילו יצטרכו שוב טבילה ומילה) לא יהיו חייבים משום אשת אח?

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל