1) האם עבודה במלצרות שיש אנשים המגיעים בלבוש לא צנוע למקום זה בעיה לעבוד במקום כזה, או שאין בעיה כשאני עובד (וכנ"ל לשאר עבודות שנשים מגיעות בלבוש לא צנוע אם זה צריך להפריע לי לעבוד שם-מה הכללים בזה?)
2) יש הרבה מבנים כיום במדינת ישראל שלפי מומחים בזמן רעידת אדמה יקרסו.האם שהייה במבנה כזה היא אסורה?(יש בתי ספר ישנים ומוסדות ציבוריים שנבנו מזמן), האם זה נכנס לקטגוריה של מבנה רעוע שנזכר בגמרא שלא לעבור מתחת לקיר רעוע או שבמצב כזה אין זה נקרא ככה?
תשובה:
שלום רב.
א. יש כאן בעיה. שכן בספרי הפוסקים מבואר, שמותר לאדם לראות אשה צנועה אלא שאסור לו להתבונן כדי להנות מיופיה, אולם, אשה שאינה צנועה אסור לראות אותה אפילו שלא בהתבוננות ממש, ואפילו שאין כוונתו להנות מיופיה. כמו כן, בגמרא מבואר, שאם יש לאדם שני דרכים, האחת מצויות בה נשים שאינן צנועות ואם ילך שם יהיה מוכרח לעצום את עיניו או להסב את פניו והדרך השניה פנויה, אסור לו ללכת בראשונה [אף שיעצום עיניו ולא יראה נשים אלו כלל], לפי שאסור לאדם להביא עצמו לידי נסיון בענינים אלו כלל.
ולכן, הואיל ואין אפשרות לעבוד בחברת נשים שאינן צנועות בלי להביט בהן, נראה לי שכדאי מאוד להמנע מלעבוד שם, ובפרט כשניתן בנקל למצוא עבודה אחרת שאינה כרוכה בהסתכלויות אסורות.
כמו כן, אין לי ספק שאדם שעובד בחברת נשים שאינן צנועות אינו יכול להיות סמוך ובטוח בעצמו שלא יסתכל אף פעם ביופין ממש, ועל העושה כן נאמר בפוסקים: "הרי זה עובר על ולא תתורו אחרי עיניכם ואפילו יש בידו תורה ומעשים טובים לא ינקה מדינה של גהנם".
ב. לגבי מצות "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" נאמר כלל, שאין אדם מחוייב לחשוש אלא לסכנה מצויה, אבל סכנה שאינה מצויה כמו רעידת אדמה אין חיוב לחשוש לה וכמו שנאמר בכתוב "שומר פתאים ה'". כותל רעוע, הוא כזה שעלול ליפול גם במצבים סטנדרטים.
כמובן, אין בכך כדי לפטור את הממונים על שמירת בטחון הציבור מלדאוג לענינים אלו, שהרי זה תפקידם ויש בכך צורך חשוב מבחינה מערכתית.
מקורות:
ראה משנה ברורה סי' עה ס"ק ז בשם הפרי מגדים [לענין הסתכלות על נשים צנועות דנו הפוסקים, האם האיסור הוא רק כשמתבונן ביופין, או גם כשמתבונן בהן בדקדוק ובכוונה תחילה לצורך מטרה אחרת הדבר אסור. ויש שסברו, שההסתכלות על נשים שאינן צנועות תלוי אף הוא בנידון זה, שלהצד שהאיסור בנשים צנועות הוא רק כשמכוין להנות מיופין, בנשים שאינן צנועות אסרו כל התבוננות אולם ראייה אקראית מותרת, ואילו להצד שהתבוננות כזו אסורה גם בצנועות ממילא בשאינן צנועות אסרטו בכל אופן. אולם, להלכה נראה במשנה ברורה שם שאסור בכל אופן. כמו כן באופן מעשי אדם שעובד במקומות כאלו לא יוכל להמנע מלהביט על נשים שאינן צנועות גם בהתבוננות ממש].
לענין דברי הרב לגבי מציאת עבודה שאינה כרוכה במצבים כאלו , הרי כיום שאדם שאינו נמצא בציבור הדתי בלבד ועובד במקום בו עובדות גם נשים, אינו יכול למצוא כמעט עבודה בה אין את החששות הנ"ל. ולכן האם זה לא נחשב שאין דרך אחרת? הרי המציאות כיום,לצערנו, ברוב מקומות העבודה שעובדים אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, במקום בו אין קוד לבוש קפדני- שאי אפשר להימנע מכך לגמרי כמעט בשום מקום עבודה.
הנושא של "ליכא דרכא אחריני" אינו מתיר איסורים ממש, אלא רק לעבור במקום שיש בו נשים שאינן צנועות כשהוא עוצם את עיניו, או כשלכל הפחות יש סבירות גבוהה שלא יכשל בכך. אולם, כאשר העבודה היא עם נשים כאלו ממש, אני לא מוצא לכך היתר. אם נהיה כנים, אדם שעובד באופן קבוע עם נשים כאלו, אין אפשרות שלא יכשל פעם אחת בהסתכלות לךשם הנאה שהיא אסורה לכל הדעות מדאורייתא בלאו של "לא תתורו", וכדי שלא לעבור על לאו אדם חייב גם להפסיד את כל ממונו כמבואר בשו"ע או"ח סי' תרנו.
השאר תגובה