לתרומות לחץ כאן

הפלת עובר בסיכון לחיי האם בגויה

שלום וברכה!

האם מותר לרופא יהודי או בן נח לבצע הפלת עובר בסיכון לחיי האם יהודיה או בת נוח?
השאלה נשאלת לאור הדין שבני נח הוזהרו על העוברים כדכתיב השופך דם האדם באדם – מחד גיסא, והדין רודף המבדיל בין הוציא ראשו ללא הוציא. האם הדין השני תקף רק ליהודים שלא הוזהרו על עוברים בין לרופא מבצע ההפלה ובין לאם. דהיינו, ארבע אפשרויות:
1) רופא בן נח והאם בת נח
2) רופא בן נח והאם יהודיה
3) רופא יהודי והאם בת נח
4) רופא יהודי והאם יהודיה – כאן אין שאלה, הדין ידוע.

בכבוד רב למשיבים

תשובה:

שלום רב.

הרמב"ם (הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק א הלכה ט) כתב: הרי זו מצות לא תעשה שלא לחוס על נפש הרודף. לפיכך הורו חכמים שהעוברה שהיא מקשה לילד מותר לחתוך העובר במיעיה בין בסם בין ביד מפני שהוא כרודף אחריה להורגה, ואם משהוציא ראשו אין נוגעין בו שאין דוחין נפש מפני נפש וזהו טבעו של עולם.

וכבר הקשו האחרונים, מפני מה הוצרך הרמב"ם לומר שהטעם לכך הוא משום דין רודף, הרי בגמרא מבואר שדין זה אמור דוקא קודם שהוציא ראשו ולא אחר כך, ומוכרח שהסיבה לכך היא משום שהעובר אינו נקרא נפש, שאם הוא נחשב כרודף גם לאחר שהוציא ראשו מן הדין להורגו [וראה נודע ביהודה המובא להלן, שמה שאמרו שאם הוציא ראשו מן השמים רודפים אותו, אינו מובן, שאם כן גם קודם שהוציא ראשו הוא כך].

ובתוס' רעק"א על המשניות אהלות סוף פרק ז כתב, שאכן, ישראל מותר להרוג את העובר לצורך האם ורפואתה גם כשאינו נחשב רודף ממש, אולם, בן נח המוזהר על העוברים, אינו מותר בכך אלא באופנים שהעובר נחשב רודף, ומשום כך הזכיר הרמב"ם טעם זה., וכ"כ בשו"ת נודע ביהודה מהדו"ת חו"מ סי' נט.

בחידושי הגר"ח מבריסק על דברי הרמב"ם עמד אף הוא על הערה זו, וכתב, שמכאן יש להוכיח שדין רודף אינו סניף של ההלכה הכללית שפיקוח נפש דוחה את כל התורה, אלא הלכה מסוימת ומחודשת כאן לענין רודף, שכן הצלת האם על ידי המתת העובר אמורה גם בבני נח, שבהם לא נאמר הדין הכללי של פיקוח נפש. ונמצא לפי דבריהם, שכאשר האם בסכנה ההפלה מותרת גם לגויה.

אכן, בשו"ת בן יהודה סי' כא כתב, שדין זה שמותר להרוג את הרודף כדי להציל את הנרדף לא נאמר אצל בני נח אלא לגבי הנרדף עצמו, שהוא מותר להשכים ולהרוג את זה הרודף אחריו להורגו, אבל אדם אחר אינו רשאי להרוג את הרודף כדי להציל את הנרדף אלא בישראל ולא בגוי. לפי דבריו, האם תוכל לבלוע סם הממית את העובר אולם הרופא אינו רשאי לעשות זאת עבורה.

כאשר ההפלה מתבצעת על ידי יהודי הדין קל יותר, שכן בשו"ת מהרי"ט סי' צז כתב "ובגויים היתר גמור יש בדבר". וראה שו"ת משנה הלכות ח"ט סי' שכח שתמה מאוד על דבריו, שהרי בסי' צט שם האריך המהרי"ט לבאר שהגוי נהרג על העוברים, ופירש שכוונתו לומר שישראל שעושה הפלה בגויה הוא היתר גמור כשיש בכך צורך לאם, ודינו קל גם מהעושה כן בישראלית. אולם, גוי אכן מוזהר על כך וכמו שכתב בסי' צט [אם לא באופן שהעובר נחשב רודף וכאמור לעיל]. ובטעם הדבר כתב לפרש, שאיסור הריגת עוברים הוא ספק רציחה, שהרי אפשר שאינו אלא נפל, ולענין עובר ישראל נצטווינו להחמיר ובעובר גוי ניתן להקל. אלא שמכל מקום אסר זאת המהרי"ט משום לפני עיור לא תתן מכשול.

סיכום:

כאשר האם בסכנה גם גוי רשאים לעשות הפלה, אולם, יותר קל יהיה אם ישראל יבצע את ההפלה בגויה. כאשר אין סכנה ברורה לאם אסור לגויה לעשות הפלה אף שהעובר עדיין לא הוציא ראשו, בשונה מישראלית.

כל זה לעיון בלבד, הלכה למעשה יש לדון בסוגיא חמורה זו בהרחבה רבה יותר.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל