שלום לכם רבנים גאונים
אשה שהתחילה בכתמים, ופרשה מבעלה לענין תשמיש בלבד, אבל הרחקות לא שמרו, ואחרי כמה ימים נטמאה מחמת ריבוי הכתמים, האם יכולה להתחיל לספור את חמשת הימים של המתנה בכדי להפסיק בטהרה מאז שהתחילה בכתמים.
מצד אחד כיון שלא דנו אותה כטמאה לגמרי ולא פרשו מהרחקות, א"א להתחיל למנות מאז את ה' הימים.
מאידך כיון שהיה בלתי אפשרי לשמש, כיון שהיה לה כתמים, ואם היו משמשים היתה נטמאת בשעת התשמיש, אפשר להתחיל עם ספירת הימים האלה מאז השתחילו הכתמים, כי היה מן הנמנע לשמש אז, ולא רק לחומרא בעלמא
יורנו המורה ושכמ"ה
תשובה:
שלום רב.
לא הבנתי את שאלתך. מה כוונתך: "ואם היו משמשים היתה נטמאת בשעת התשמיש", התשמיש אינו גורם לדם, האם אתה מתכוין שהם ידעו שיש דם ונמנעו מלהסתכל בידיעה גמורה שאם יסתכלו ימצאו דם? אם לכך כוונתך נראה לי שנהגו שלא כדין. ואם היא רק מסופקת אם היא רואה דם ומחזיקה עצמה לטהורה הדין כך: אם מחמת הספק היא פורשת מתשמיש עד שיתברר לה על ידי רב אם היא טהורה או טמאה, ולאחר זמן נטמאה ושוב לא שאלה את הרב, היא יכולה למנות חמישה ימים מזמן הפרישה מחמת הספק. ואפילו שאלה אחר כך את הרב [לאחר שנטמאה] ואמר שהמראה הראשון היה טהור, גם כן יכולה להקל, כיון שסוף סוף פרשה מחמת הספק.
מקורות:
ראה ס' משמרת הטהרה ח"ב עמ' נז. וראה שם בהערה בשם שו"ת אגרות משה ומה שהשיג על דבריו.
מה שכתבתם שבנ"ד יש להתיר למנות מאז שהתחילה בכתמים ע"פ דברי המשמרת הטהרה, יש לשים לב, שבשאלה מדובר שלא שמרו הרחקות, רק פרשו מתשמיש, ז"א שנקטו שהיא טהורה, רק נמנעו מלשמש מחמת חשש שתטמא ע"י התשמיש.
ואבאר כוונתי מדוע הנני חושש שתטמא בשעת תשמיש – אשה הרואה כתם אדום, הדבר ברור שאם תכניס מיד עד בדיקה באו"מ, תמצא דם בעד, ותטמא, כי כל מה שמטהרים כתם מחמת חוסר שיעור, או מחמת שנמצא על דבר צבעוני או שלא מק"ט היינו רק כשנמצא בחוץ, לא כשנמצא על דבר שנכנס בפנים. לכן אשה הרואה כתם טהור, כל שיודעת שאם ישמשו ימצאו דם על אבר האיש, אסור מדינא לשמש, אף שהיא עדיין טהורה, ופשוט. הילכך יש כאן דבר המונע אותם הלכתית מלשמש, לכן סבור הייתי לומר שיכולה למנות ה' ימים מאז שהתחילה עם הכתמים האלה.
וכאן הנני מסיים בביאור הדברים – אפש"ל שכל כוונת המשמרת הטהרה שרק אם נקטו שהיא טמאה, ופרשו אף מהרחקות, מונה מאז שהתחילו הכתמים, אבל אם לא שמרו הרחקות, מחמת שעדיין לא נטמאה, לא סופרים מאז, היינו רק בנדון שהיה בידם לשמש, כגון שראתה כתם בבקר, ופרשו ולא שימשו, שבעצם יכולים היו לשמש בלילה, אבל בנ"ד שהיו לה כתמים קצת תכופים (באופן שלא הגיע עדיין ל"וסת קטן"), ולא היה בידם לשמש, בזה י"ל שיכולה לספור מאז שהתחילו הכתמים.
האם אתם מסכימים להקל בזה?
הנני ממתין לתשובתכם
בתודה מראש
אני חוזר שוב על החידוש המבואר במשמרת הטהרה: גם אם הם פרשו מחמת הספק לבד [ומשום כך הקילו לעצמם שלא להמנע מהרחקות, איני יודע על סמך מה], כיון שכבר אין חשש שמא תפלוט שכבת זרע די בכך כדי למנות חמישה ימים מהכתם הראשון, ואפילו אם התברר אחר כך שהחשש היה מוטעה.
השאר תגובה