גר העולה לתורה, יש לקורא בן אברהם אבינו דווקא או בן אברהם סתם, ולהעיר מהדין בגט (סי' קכט סעיף כ' ובב"ש סקל"ט שם).
תשובה:
שבוע טוב.
גר עולה לתורה בשם בן אברהם, (ראה או"ח סי' קלט סעי' ג' ברמ"א), ואין צריך לומר בן אברהם אבינו. ולו מן הטעם כדי שלא לביישו. ראה שם ברמ"א מה שכתב על מי שאביו המיר דתו, והוא מתבייש שיקראו לו בם אביו.
ואינו דומה כלל לגט שם צריכים לכתוב בן אברהם אבינו, כדי שלא יחשבו שהמגרש הוא יוסף בן אברהם. חז"ל הקפידו מאד על כתיבת השמות בגט, כדי שלא יהיה לעז ולכן צריכים לכתוב בדקדוק. יתרה מזו, היום שכותבים בגט בן אברהם אבינו, וכתבו על גר בן אברהם, יש מקום לומר שהגט פסול מדאורייתא! (ראה חזו"א אבה"ע סי' צב ס"ק כד).
אמנם, מן הראוי היה לעיין במקום שקוראים לו בעליה לתורה בן אברהם סתם, ולא בן אברהם אבינו, מדוע הגט פסול, הרי זה שמו. ואין כאן שינוי השם, וגם אין חשש שיחשבו שאינו גר ואינו המגרש, שהרי כולם יודעים מכירים אותו בן אברהם, וצ"ע.
האם גט/כתובה של גר שכתבו בו את שם אביו הגוי (במקום "אברהם אבינו) פסול?
בעקרון הבית שמואל על בסי' קכט סעי' כ' כותב כי אם כתב על גר בן אברהם ולא בן אברהם אבינו, הגט פסול. אולם לכאורה יש לעיין בזה. משום שאם אכן מעולם לא עלה לתורה בשם בן אברהם, א"כ ודאי שאם כתב בן אברהם סתם הגט פסול. אולם אם הוא נוהג לעלות לתורה בשם בן אברהם, א"כ כך מזהים אותו, ויש מקום לומר שבכה"ג הגט יהיה כשר.
אלא שיש להעיר מסעי' י' המדבר על אדם שהחזיק את שם אביו שמואל, בשעה ששמו היה שמעון, וכתבו הגט יוסף בן שמואל, ונחלקו שם האם יש מקום להכשיר בדיעבד. ואולי יש לחלק בין גר שאין לו כלל שם אביו, וכל הכתיבה בן אברהם אבינו זה כדי לזהות אותו כגר. וכשם שאם לא כתבו את שם אביו כלל, הגט כשר, אם כתבו סתם אברהם כשהוא קורא לעצמו כך בתורה גם יהיה מקום להכשיר. ניתן להרחיב בזה עוד, אך אני מניח שלא לזה כוונתך אלא לעיקרי הנושא עצמו.
השאר תגובה