שלום וברכה לרבנים
האם יש יסוד לחשש של ללמוד הלכות אבלות לאדם שאינו אבל ? (מן הסתם השאלה הזו נוגעת לעוד עניינים) או שמדובר בפחד בעלמא ?
האם יש מקור לאמרה השגורה בפי האנשים 'לא לפתוח פה לשטן" ?
תודה
תשובה:
שלום רב.
אכן נראה מדברי החתם סופר (שו"ת, יו"ד סי' שמו) שחשש לזה, וכך כתב לחמיו הגאון רבי עקיבא איגר בפתח תשובה בהלכות אבלות שהשיב לו:
"יקרת קדושתו הגיעני ובקראי בו ב' קושית בהלכות שמחות נרתעתי לאחורי כי גברא קפדנא אנא ואמרתי העבר חרפתי אשר יגורתי כי משפטיך טובים ואמנם שגגה יצאה מלפני השליט הגדול קדוש מו"ח הגאון ני' ונעשיתי אבל אם קודר שחותי ובאה אלי שמועה מאמי הצדקת זצ"ל תנצב"ה הכ"מ ובהתגולל בעפר קרני שבוע העברה עיינתי בדברי קדשו ותמול קמתי נתעוררתי היום להשיב ולצרף אליו כל מה שעיינתי בימים האלו ומו"ח הגאון דלא קפיד ולא קפדי' בהדי' יעבור עיונו עליו בשובע שמחות או יניח הדברים עד ט' באב שחל להיות בשבת הבע"ל ואם אולי בין כך יהפוך לששון ולשמחה א"כ גם יבולע המות לנצח ופשיטא דליכא תו קפידא".
אולם ראה בספר חסידים (סי' רסא) שם כתב: "אהוב לך את המצווה הדומה למת מצווה שאין לה עוסקים כגון שתראה מצוה בזויה או תורה שאין עוסקים בה וכו' ואם תראה שחוששין ללמוד גמרא מסכת מועד קטן ופרק מי שמתו אתה תלמדם ותקבל שכר כנגד כולם כי הם דוגמת מת מצוה שאין לו קוברים ואהוב אותן מסכתות ואותן הלכות שבני אדם אין רגילים ללמוד בהם".
ואכן רבים לא הקפידו על כך, ראה בהליכות שלמה (ניסן-אב, עמוד תלט הערה 35) שהאריכו להביא עד כמה הגאון ר' שמה זלמן אוירבאך לא חשש לכך, ותמה על כך שיש נמנעים מללמוד הלכות אבלות. וראה עוד בכנסת הגדולה (יו"ד סי' רמה סעי' ג') שכתב כי הקפידא הוא רק בלימוד בישיבה בצוותא, אולם בלימוד פרטי אין כל קפידא.
שנשמע רק בשורות טובות
שלום,
ע׳ המשך דברי הספר חסידים שם, שיש להתפלל לקב״ה שלא יארע דבר רע…וגם ללמוד את זה רק בסתר כלומר לא ברבים. אז הוא לא כ״כ רחוק מהחתם סופר.
הכנה״ג נמצא בשיירי כנה״ג ומבוסס על ספר חסידים, כמו שהוא ציין שם.
כל טוב
השאר תגובה