זמן הדלקת נרות הוא בתוך חצי שעה מהשקיעה רציתי לדעת הואיל ומרן הבית יוסף סובר שצריך לקבל שבת לפי רבינו תם קל וחומר שהוא סובר כך לגבי חנוכיה. האם אנו שמדליקים חנוכיה תוך חצי שעה מהשקיעה לדעת הגאונים יוצאים ידי חובת הדלקת נרות חנוכה בזמנם לדעת מרן?
תשובה:
שלום רב.
אכן, הערתך נכונה, אדם שרוצה לקיים את המצוה כתיקונה לפי דעת רבנו תם, צריך לתת מספיק שמן כדי שתדלק החנוכיה חצי שעה לאחר זמן רבנו תם. רבים אינם מקפידים על כך, משום שמצות הדלקת נר חנוכה אינה אלא מדרבנן, ולענין זה סמכו על דעת הגאונים. חשוב לדעת, שמנהג הספרדים בארץ ישראל מאז ומתמיד היה כדעת הגאונים ושלא כהכרעת השולחן ערוך, ואף האשכנזים שבאו לארץ נהגו כך, וזאת משני טעמים: א. משום שהעלייה האשכנזית הראשונה היתה מתלמידי הגר"א שהכריע להלכה כדעת הגאונים. ב. משום שכך היה מנהג המקום. אלא שלענין דינים דאורייתא כשבת ויום הכיפורים נוהגים רבים להחמיר כדעת רבנו תם. אולם, אין ספק שהנהגה ראויה היא להחמיר ולשים מספיק שמן בחנוכיה כאמור לעיל, ולקיים בכך מצוה חביבה זו לכל השיטות.
מקורות:
בספר משנת הכתובה ח"א פרק לד עסק הרבה בנידון זה, וכך כתב:
מנהג קהילות ספרד מאז ומתמיד היה כשיטת הגאונים ודלא כרבינו תם, וכפי המבואר בערך לחם למהריק"ש (או"ח סי' רסא סעי' ב), וכ"כ בשו"ת מהר"י פראג'י (סי' מו) בשם בעל הגינת ורדים: "עינינו הרואות שבכל גלילות ישראל לית דחש לרבינו תם" [וראה שם סי' מז, שאף שמאריך להוכיח כדעת רבינו תם וכנגד המנהג הרווח, הוסיף: "ומה אעשה שאפי' נוות ביתי אינה שומעת לי בזה, שאומרת אני עושה כדרך שעושים כל היהודים]. וכ"כ בברכי יוסף (או"ח שם ס"ק א) ובמחזיק ברכה שם (אות ב) בשם הבתי כהונה, דכבר פשטה הוראה בכל תפוצות ישראל שלא כרבינו תם, וכ"כ בס' גט מקושר (דף קח) דלא שמענו שנהגו כשיטת רבינו תם אלא יחידי סגולה, וראה שו"ת זבחי צדק (יו"ד סי' יז), שכן הוא מנהג מרוקו מקדמת דנא.
ואע"פ שבשו"ע (או"ח סי' רסא סעי' ב) פסק כרבינו תם, מכל מקום לא נתקבלו דבריו בקהילות הספרדים אפילו בארץ ישראל מקום מושבו, וכמבואר בס' ארץ חיים (להגר"ח סתהון, או"ח שם), שו"ת רב פעלים (ח"ב סי' יט), כף החיים (סי' רסא ס"ק א, וסי' רצג ס"ק ה), וראה מחזיק ברכה שם שתמה היאך נתעלם השו"ע מהמנהג הרווח בארץ ישראל בימיו ולא ציינו אפי' ברמז.
כמו כן, אע"פ שמנהג רבים מבני אשכנז היה להחמיר כדעת רבינו תם וכפי שיבואר בסמוך, מחדשי הישוב בארץ הקודש שמבני אשכנז קיבלו עליהם בענין זה את מנהג ארץ ישראל לסמוך להקל בזמן מוצאי שבת כשיטת הגאונים, וכפי שהובא בשו"ת פרי יצחק (ח"ב קו"א לסי' ט) בשם מהר"י מאלצן. וכנראה שעיקר טעמם בכך הוא משום שרובם היו מתלמידי הגר"א שפסק כגאונים, או מתלמידי תלמידיו של הבעש"ט שנסמכו בזה על הוראת בעל השו"ע הרב בסידורו (סדר הכנסת השבת) שפסק אף הוא כשיטה זו. מלבד זאת, באותם ימים היו בני הישוב האשכנזי מיעוט קטן בארץ הקודש, ובענינים מסוימים קיבלו עליהם את מנהג בני ספרד.
טעם נוסף י"ל בזה, ע"פ מש"כ בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ד סי' סב), שכחמישים דק' לאחר השקיעה בעיר ניו יורק החושך גדול כפי שהוא בערי אירופה כשבעים ושתים דק' לאחר השקיעה, ובארץ ישראל החושך מקדים לבוא עוד יותר, שכן העיר ניו יורק צפונית בהרבה מארץ ישראל. וכבר נודע בשם החזו"א, שבארץ ישראל כארבעים דק' לאחר השקיעה החושך גדול כפי שהוא בערי אירופה כשבעים ושתים דק' לאחר השקיעה.
על אופן היחס למנהג קהילות אשכנז להחמיר כרבינו תם רבו הדעות: בשו"ת מנחת אלעזר (ח"א סי' כג) מביא בשם הדברי יחזקאל משינאווא שאמר בשם רבו הגר"ש מבעלז, שהואיל ופלוגתא רבתי יש בנידון זה לא יתכן להכריעו עד קץ הימים, ודינו ככל ספק דאיסורא דבדאורייתא יש להחמיר ובדרבנן ניתן להקל. ולדבריו אלו ודאי מנהג קבוע הוא ואינו בתורת חומרא בעלמא. כמו כן נראה בשו"ת דברי יציב (או"ח סי' קיד) שכתב, ששבעים פוסקים נקטו כרבינו תם וכן הוא העיקר לדינא. ועי"ש שהאריך להזהיר שם דבמקום קהילתו מנהג קבוע הוא להחמיר כרבינו תם וממילא אף הבא לשם חייב לנהוג בחומרי אותו המקום, וכ"ש למי שנמנה על צאצאי חסידי צאנז שנהגו בכך מעולם וקבלת האבות מחייבת את הבנים כמבואר בשו"ע (יו"ד סי' ריד), וע"ע מש"כ בזה בשו"ת דברי יציב (יו"ד סי' קמט), ושו"ת משנה הלכות (חט"ו סי' קמב).
אולם רבים מבני ארץ ישראל המקפידים להחמיר בצאת השבת כרבינו תם, אינם נוהגים כן אלא בתורת חומרא בעלמא, ובפרט למש"נ שהמנהג הרווח בארץ ישראל היה כשיטת הגאונים. וכן מטו משמייהו דהגרי"ש אלישיב והגרש"ז אויערבך, דאע"פ שבכל השנה ראוי להחמיר בצאת השבת כרבינו תם, במוצאי שבת של חנוכה יש להקדים את ההדלקה כפי זמן צאת השבת לדעת הגאונים [אכן, מנהג החסידים שאינם מדליקים בחוץ, שלא להקפיד כ"כ על ההדלקה בזמן, וכבר האריכו בענין זה גדולי זמנינו].
[בעיקר פלוגתת הגאונים ורבינו תם, ע"ע: שו"ת מהר"ם אלשקר (סי' צו), ביאור הגר"א (או"ח סי' רסא ס"ב), ס' מנחת כהן (מאמר א-ב), ס' בין השמשות להגרי"מ טוקוצ'ינסקי, שו"ת משנה הלכות (ח"ז סי' קס), ס' עלה יונה להג"ר יונה מרצבך].
דברי הרבנים שליט"א לא זכיתי להבין.
שכתבו שכך מנהג הספרדים מאז ומעולם.
1. כיצד השו"ע הדליק נרות שבת/נרות חנוכה בע"ש? הרי הוא סובר שאין להדליק קודם פלג המנחה, והוא פסק כר"ת כלומר פלג יוצא סמוך ממש לשקיעה ראשונה, ובחורף זה יוצא אחרי השקיעה. הייתכן שהשו"ע נהג להדליק 20 דק' לפני השקיעה נגד מה שפסק בשו"ע?
2. הפרי חדש בקונ' דבי שמשי שלו, כותב שאפשר למול תינוק שזמנו ביום שישי ושכחו למולו קודם שקיעה, שימולו עד צה"כ דר"ת!
תודה רבה.
בנוגע להערתך מדברי השו"ע, אכן עיקר כוונתי בדברי הגר"ח פאראג'י להוכיח שלמרות שהשו"ע נוקט בפשיטות כרבינו תם, בני דורו מעידים שהמנהג הרווח בכל רחבי ארץ ישראל היה לא כך, וזה בהחלט דבר מעניין.
מה שהבאת מהפרי חדש לא ראיתי, אבל ודאי המנהג והכרעת כל גדולי הדורות לא כך.
במחילה, נבהלתי מאוד, מי זה כל גדולי הדורות?
אציין את הפוסקים כר"ת מכלל חכמי ארץ ישראל:
רס"ג [ישב בא"י 7 שנים] הוב"ד בראב"ע שמות יב ו
הר"ש משאנץ [עלה בעליה הגדולה של בעלי התוס] בתוספותיו לפסחים צד.
הרמב"ן [שער אבילות ישנה]
מהר"ש סירילאו רב דירושלים [בפי' לברכות ירושלמי]
מרן השו"ע, המבי"ט, המהרי"ט, ר"א אזכרי, ר' אברהם הלוי, [כולם רבנים בצפת].
מהר"ח אבולעפיה הזקן, [רב דחברון] ונכדו מהרח"א השני [רב דטבריה] הפרי חדש [ירושלים], ועוד רבים שנלאתי מלכותבן.
עד אחרון כה"ח [תפט מד] שמציין כי כך היה המנהג בטבריה אפי' בספירת העומר שהיא מדרבנן!
לפיכך לומר בפשיטות שהמנהג היה ההפך, וכך הכריעו כל גדולי הדורות הוא דבר שאינו נכון.
דברי הראשונים אינם רלונטים, ברור שיש ראשונים רבים כדברי רבינו תם, ורבינו תם עצמו רב גובריה ואינו צריך לסיוע. כוונתי בתשובה היתה שמגדולי הדורות נראה שהמנהג הרווח בקהילות הספרדים בעיקר ובארץ ישראל היה כשיטת הגאונים, לעומת בני אשכנז שרבים החמירו כרבינו תם. את עדותו של הכף החיים שהזכרת לא ידעתי אבל דומני שעשיתי סקירה רחבה יחסית של עדויות אלו. ומה שלא השיגה ידי, עימי תלין משוגתי.
סליחה שאני מטריח, אבל עדיין לא הבנתי.
א. ציינתי גם הרבה אחרונים. [למה האחרונים יותר רלוונטיים?]
ב. הרי מנהג הספרדים מקדמת דנא למנות את שעות היום מעה"ש ועד צה"כ [כפי שכתב החיד"א בחיים שאל ח"ב סי' לח] ואין לחשבון זה קיום אם לא נחשב עד צה"כ דר"ת. [כי אם מחשבים עד צה"כ דהגאונים זמן חצות (כשהחמה בראש כל אדם, וצילו של אדם תחתיו) לא יצא בסוף שעה שישית] כפי שהעיר הרב טיקוצינסקי בשנת תרפ"ה, וכבר קדמו המהר"י פראג'י בסי' מז ד"ה והנה מר.
וא"כ מוכרחים לומר שנהגו כדעת ר"ת. כי לא ייתכן מחד גיסא להחשיב זמן זה ללילה ומאידך להתחשב בו כחלק משעות היום.
אני חוזר על דברי, בנוגע לסקירה ההסטורית נראה לי שהדברים די ברורים, דעות אלו שהזכרת לא היו לפני אבל אני בעיקר התמקדתי בבירור המנהג למעשה ולא רק דעות הפוסקים שהרי לזה יש לנו כבר את השולחן ערוך… לכן גם דעות הראשונים אינן הנושא הנדון כאן.
שאלתך השניה כבר נידונה בהרחבה בגר"א בביאוןרו לשו"ע בסי' תנד כנגד דעת המגן אברהם בנוגע לזמן קריאת שמע, ואעפ"כ גם הנוהגים כגאונים הקפידו על זמן קריאת שמע של המגן אברהם…
תודה רבה מכל הלב על הכל!
על אף שדומני שלא עמד הרב שליט"א על כוונתי בהוכחתי השנייה.
רק לא אמנע מלהעיר כי בניגוד לדברי מר, באתר הנפלא הזה מופיע רק סו"ז ק"ש להגר"א זלה"ה.
האתר שלנו פונה לציבור מכל רבדי האוכלוסיה, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שיהודי המדקדק כדעת המגן אברהם לא יחפש זאת אצלנו ואילו אדם שמתקשה בקיום מצוות בינתיים עדיף שיראה את זמן הגר"א שהחזון איש ראה בו עיקר לדינא. תודה על מקורותיך שבהחלט השביחו את הסקירה והדיון הרחב.
השאר תגובה