1. האם ניתן לכתוב פרוזבול שלא מדעת המלווה (או שצריך מינוי שליחות מפורש)?
2. יש מחלוקת הפוסקים בעניין זמן כתיבת הפרוזבול- מה נפסק הלכה למעשה?
תשובה:
שלום רב.
עצם כתיבת פרוזבול על ידי שליח נתונה במחלוקת בין הפוסקים. ולכן, אף שלהלכה ניתן לכתוב פרוזבול על ידי שליח, עדיף שלא לעשות זאת לכתחילה [ומכל מקום נהוג להקל בזה לאשה שאינה מזדמנת לפני בית דין של שלושה אנשים, שעושים פרוזבול בשליחותה]. על זכייה עבור אדם אחר שלא מדעתו נחלקו הדעות, ומכל מקום כתבו הפוסקים, שאם ידוע שאותו אדם אינו מעוניין לשמט את חובו, וכגון שאינו שומר תורה ומצוות, ניתן לעשות זאת עבורו שלא בידיעתו.
על זמנה של שמיטת הכספים וממילא עריכת הפרוזבול נחלקו בגמרא ובהכרעת דין זה נחלקו ראשונים, להלכה, זמנה בסוף שנת השמיטה, ויש מחמירים לעשות בסוף השנה השישית לחוש לדעת הסוברים שאז הוא עיקר זמנה.
מקורות:
על הדעות שלא מועיל פרוזבול הנעשה על ידי שליח, ראה ערך לחם למהריק"ש סי' סז סעי' יט, שהואיל והפרוזבול ענינו מסירת החובות לבית דין לא ניתן לעשות זאת על ידי שליח, ד"מילי לא מימסרי לשליח", כמבואר בר"ן סי' עז., וכן הובא בס' ראשית ביכורים דף נו. אולם להלכה, הכריעו הפוסקים להקל בזה, כמבואר בשו"ת יביע אומר ח"ב חו"מ סי' ה.
על זכיית פרוזבול שלא מדעת המלוה, כתב האור זרוע עבודה זרה סי' קכ שאינה מועילה, לפי שיתכן שהמלוה אינו עושה פרוזבול כדי לקיים מצות שמיטת כספים כפי שהיא בתורה. על פי זה כתב בשו"ת שבט הלוי ח"ז סי' ריח שאין להקל בכך אלא באופן שהמלוה אינו שומר מצוות, ובודאי אינו מעוניין בכך.
על הנידון אם השביעית משמטת בתחילתה או בסופה, ראה ערכין דף כח. על מחלוקת הרמב"ם והרא"ש בהכרעת הלכה זו ראה בית יוסף חו"מ סי' סז, ובשו"ע שם סעי' לא, שהעיקר כדעת הסוברים שזמנה בסוף השמיטה. וראה שו"ת חתם סופר חו"מ סי' נ שדן בהרחבה בדעת המחמירים לחוש לדעת הסוברים שיש לערוך פרוזבול בסוף השנה השישית, ושם שרבו רבי נתן אדלר לא הקפיד בכך.
האם צריך לכתוב פרוזבול על פקדון בבנק המתחדש כל תקופה מסויימת?
פקדון שלא ניתן למושכו בזמן שהשמיטה חלה, אין צריך לעשות עליו פרוזבול, אבל פקדון שניתן למשיכה ורק מפסידים על כך איזה קנס מסויים, ראוי לעשות עליו פרוזבול. כסף שנמצא בעובר ושב או בפק"מ יומי וכיוצא בזה וניתן למשיכה בכל עת, צריך לעשות עליו פרוזבול. ראה פרטי דינים אלו בס' שמיטת כספים פ"ב.
הרב כתב שפקדון שניתן למשיכה ורק מפסידים על כך איזה קנס מסויים, ראוי לעשות עליו פרוזבול. האם זו מידת חסידות ?
בנושא כתיבת פרוזבול שלא מדעת המלווה ניתן לעיין באריכות בעלון המשפט גליון 15 עמוד ד.
אני שאלתי שאלה אחרת. לגבי פקדון שזמן פרעון בשנה השמינית אולם ניתן למושכו אם הבנק יסכים על ידי תשלום קנס שבירה. האם במקרה כזה יש צורך בפרוזבול?
על זה עניתי, שראוי לעשות פרוזבול, אולם מעיקר הדין אין חיוב כי זמן פרעונו לאחר השביעית.
כן. אבל הואיל ובלאו הכי כל אדם עושה פרוזבול בגלל החשבון ועובר ושב והמשכורת מהעבודה וכו', אין בעיה לכלול גם פקדונות אלו.
כוונת השאלה היא עבור אדם שלא מבין במהות הפרוזבול. האם ניתן בכל זאת לכתוב עבורו פרוזבול?
בהחלט. כיון שסוף סוף זכות היא לו שעל ידי כך מותר לו לגבות את חובו. ואף שאינו יודע מכך, "זכין לאדם שלא בפניו".
השאר תגובה