לתרומות לחץ כאן

עקירת עצי פרי לצורך בניית פרגולה

יש לגיסי בגינה עץ אתרוג והוא רוצה לעשות באותו מקום פרגולה או מרפסת האם יהודי יכול לעקור את העץ אם מספיק חול ולהעביר אותו או שעדיף שגוי יעשה את זה
תודה על העזרה.

תשובה:

שלום רב.

אם יש לו בכך צורך רב, העולה באופן משמעותי על הצורך שלו בעץ, מותר לעוקרו, ועדיף לעשות זאת על ידי גוי. בנוגע לחישוב שנות ערלה בעץ זה כאשר הוא נשתל מחדש יש כמה פרטים, וכשיהיה הדבר נוגע למעשה צריך לבררם.

מקורות:

עיין בשו"ת הר צבי או"ח חלק ב' סימן ק"ב שדן בעניין עקירת עץ פרי לצורך בניית סוכה והנדון שלו הוא בעץ של ערלה, וכותב שם שאיסור עקירת אילן הוא רק כשנעשה דרך השחתה ולכן כתב הרא"ש שאם הוא עוקר את האילן לצורך מקומו אינו דרך השחתה ומותר, ועיין בט"ז יו"ד סימן קט"ז סק"ו שפסק מכח דבריו, שמותר לקצוץ אילן כדי לבנות שם בית. אמנם בשו"ת בית יעקב חולק על הט"ז וסובר שאסור. וכותב שם שלפי דברי הט"ז נמצא שמותר גם לקצוץ אילן כדי לבנות שם סוכה, אמנם חוכך בזה מכיון שמבואר בשו"ת שאלת יעב"ץ שכל מה שמותר לקצוץ אילן זה דוקא כשהרווח הכספי שלו הוא יותר משווי העץ ולכן כתב שיתכן שלדבריו יש לאסור לקצוץ לצורך בניית סוכה מכיון שאין לזה שווי כל כך גדול, ומוסיף ההר צבי שכאן יש עוד סברא להקל משום שבא להשחית את העץ לצורך מצוה ובשלטי הגבורים (ע"ז פ"א) מבואר שמותר להשחית לצורך מצוה, שהרי צוו חכמים לקרוע על המת, ובתוס' ב"מ (דף לב ע"ב ד"ה מדברי) מבואר שאיסור בל תשחית נדחה מפני כבוד מלך ונשיא. אמנם מלשונם משמע שזה רק בתורת עשה דוחה לא תעשה, שהמצוה דוחה את האיסור, וא"כ כל ההיתר הוא רק כשאין לו אפשרות אחרת, אבל אם יש לו אפשרות לאכול בסוכה אחרת יתכן דלא שייך היתר זה. אולם בספר חסידים (סימן תתעט) לענין אם רוצה לגנוז דף מספר תורה משמע שאפילו משום הידור מצוה בלבד אינו עובר על בל תשחית. ולפי"ז משמע שההיתר בלצורך מצוה לא משום עשה דוחה ל"ת הוא אלא משום דלא הוי השחתה כלל כשהוא עושה לצורך מצוה, ולפי יש מקום להתיר גם כשיש לו אפשרות לבנות סוכה אחרת, ועיין שם בהר צבי שכתב שמכיון שמדובר בעץ של ערלה יש עוד צד קולא משום שזה לא ברור שיש איסור קציצת אילן בעץ של ערלה, עיין שם מה שהאריך בזה, ומסיים ההר צבי שמכיון שיש כמה צדדים להקל, ואחד מהם הוא שזה עץ ערלה, לכן אפשר להקל ולקצוץ את האילן ויעשה כן על ידי גוי, גם משום שאולי יש איסור בדבר, ובפרט משום שיש שכתבו שאפילו באופן המותר משום בל תשחית, מ"מ יש להזהר בדבר משום חשש סכנה [עיין שו"ת שאילת יעב"ץ (ח"א סימן עו), ובספר חסידים בצואת רבי יהודה החסיד, ובסימן מה ובהגהות מהרש"ם לס"ח בהוצאת הרב הגר"ר מרגליות שאפילו אם הוא צריך למקומו וכיוצא בו שמותר מצד הדין מ"מ יש בו חשש סכנה] ולכן לדעתי יש לקצצו ע"י גוי, ויאמר בפירוש שאין הוא רוצה שיעשה זה בשליחותו, וחשש הסכנה יחול רק על ראש הגוי בלבד, וצדיק מצרה נחלץ ויבוא אחר תחתיו. עד כאן דבריו של ההר צבי.

ומכיון שגם הוא לא התיר רק בצירוף זה שהעץ הוא ערלה, לכן בעץ שאינו ערלה נראה שיש להחמיר ולא לעקור אותו לצורך בניית סוכה, אבל בשעת הדחק מי שמקל יש לו על  מי לסמוך.

ומה שכתבנו שצריך לעקור את זה ביחד עם השורשים והעפר שמסביבו, כן כתב ההר צבי בשם החת"ס (שו"ת סימן ק"ב).

ועיין בשו"ת יחווה דעת חלק ה' סימן מ"ו שדן במי שרוצה לקצוץ ענפים מאילן של פרי כדי לסכך בו את הסוכה, והביא שם משא ומתן ארוך בפוסקים בענין הנ"ל אם מותר להשחית אילן לצורך מצוה, ומסיים שם שאם אין לו אפשרות אחרת אפשר להקל, ויעשה כן על ידי גוי, אמנם המקרה שלו שונה מהנידון שלנו, מכיון שיש עוד צד קולא שיש אומרים שכל האיסור דוקא בקציצת אילן שלם ולא בקציצת ענפים וכפי שביאר שם.

(ובעיקר הענין האם מותר לקצוץ אילן לצורך הרחבת דירה עיין בשו"ת יביע אומר חלק ה' יו"ד סימן י"ב שהאריך בעניין קציצת עץ לצורך הרחבת דירה, ומסקנתו שאם הוא מרחיב את הדירה בגלל שהמקום דחוק לו אפשר להקל ולקצוץ, ועדיף לעשות כן על ידי גוי, אבל אם הוא רוצה להרחיב את הדירה לצורך פינוק והרווחה שאין בה הכרח, נכון להחמיר ולא לקצוץ את האילן).

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל