ב"ה
שמעתי שמועה מחבר שגם במקרה שאין 6 אנשים שלא שמעו קריאת התורה התורה, ניתן לקרוא אם יש 3 שלא שמעו. והוא אמרה שרב אחד אמרה שזה כתוב בפוסק שנקרא מהרש"ם. ושגם בעל כף החיים פוסק ככה, אלא שהוא מצריך שיהיו אנשים שלא שמעו כמנין הקרואים, כך שיוצא שבשני וחמישי מספיק 3 שלא שמעו. הוא אמרה שיש עוד פוסקים שפוסקים ככה. האם זה נכון, והאם ניתן לסמוך על זה הלכה למעשה ?
תשובה:
שלום רב.
אכן, יש פוסקים שסוברים שבימים שני וןחמישי ומנחה של שבת די בשלושה אנשים לבד, וכן נהגו כמה מגדולי הדורות, אך, להלכה, אין לקרוא בתורה אא"כ לפחות שישה אנשים מתוך העשרה לא שמעו עדיין קריאת התורה, ויש שהחמירו להצריך עשרה.
מקורות:
בעיקר דין זה, נסתפק החיי אדם, האם חיוב קריאת התורה חל רק על ידי התקבצות עשרה אנשים שלא שמעו קריאת התורה, וממילא, אין מקום לקרוא בתורה בפחות, או שחיוב זה חל גם על יחידים. להלכה, כתב בביאור הלכה סי' קמג ד"ה בפחות בשם גדול אחד, שאם היו שישה אנשים שלא שמעו קריאת התורה יכולים לצרף עמהם עוד ארבעה ולקרוא, וכן פסקו באשל אברהם סו"ס פט, ובשו"ת מהרש"ם ח"א סי' קעה וח"ב סי' צז, וכן כתבו רבים מהאחרונים. בס' כף החיים ס"ק ג כותב בשם הגר"ח פלאג'י שצריך רוב הניכר – שבעה אנשים.
אולם, בס' ערוך השולחן שם סעי' ובשו"ת בנין שלמה סי' לה, פסקו שאין לקרוא בתורה אא"כ יש עשרה אנשים המחוייבים בקריאתה, וכן פסק בשו"ת אגרות משה ח"א סי' כב, וידוע שכך נהג הגרי"ז מבריסק.
בשו"ת פרי השדה ח"ב סי' צז מחדש כדבריכם, שבימים שקוראים שלושה אנשים לעלות לתורה די בשלושה מחוייבים ויצרפו עמהם עוד שבעה שכבר שמעו, וראה שו"ת מהר"י אסאד סי' נא שכך נהג בעצמו בשעה שהיה על אם הדרך ולא היו עמו אלא שלושה אנשים המחוייבים בקריאה. וכן הובא בס' לקט החדש ממנהגו של בעל ערוגת הבשם.
