לכל נער בן 13 יש 'חזקה דרבא' שהביא סימנים והוא גדול, לגבי דינים דרבנן.
ואני תמה: זה דוקא כלפינו. אבל אם הבחור הצעיר יודע שעדיין אין לו סימני נערות, איך מותר לו עצמו להיות חזן או לזמן? מה תעזור חזקה דרבא לגבי האדם עצמו? ואם אנו מגישים אותו להיות חזן, איך הוא עצמו ניגש? (ואין בזה לפני עיוור?)
והמציאות היא שכל נער בר מצוה נהיה חזן, גם אם הוא עצמו יודע שהוא ללא סימנים!!!
(יש תרומה"ד שמביא הרמא בהלכות יוהכ"פ, לגבי חומרא, שחיישינן שנשרו סימניו. אך לא ברור לי עדיין האם זה גם לענין זה או רק לחומרא דיוהכ"פ, עי' נדה מו ע"א). ויש גם רעק"א שכותב שאין אנו בקיאים בסימנים. אך זה לא יעזור בבן 13 שיודע שלא צמחו לו שום שום סימנים)
מה אתם אומרים?
תשובה:
שלום רב.
במגן גיבורים סי' נה כתב כדבריך, שהואיל ואין אנו בקיאים בבדיקה זו לדעת אם הביא שתי שערות סומכים להקל. יעוי"ש שדן בשאלה הנוגעת גם לגדולים, שהרי כלל הוא בידינו שכל שניתן לברר על ידי בדיקה לא סומכים על חזקה.
