שלום.
אני גר בקומה ראשונה בבניין בעל שלוש קומות. בקניית הדירה הוגדר שטח משותף המיועד לבנייה, ואני מעוניין להרחיב את דירתי על שטח זה. אני מעוניין לעשות הרחבה בשיטת "בניה קלה" שמוזילה את העלויות בהרבה, אמנם השכן מעלי לא מוכן שאני ירחיב את הדירה אלא בבניה כבדה שלא תחסום לו אפשרות להרחבה בעצמו. העובדות הם כדלהלן:
א. השכן מחזיק בשתי הקומות שמעלי, והן מחוברות לדירה אחת. הדירה שלו מספיק גדולה והוא מודה שאין בכוונתו להרחיב את הדירה, אך הוא לא רוצה שאני אחסום לו אופציה כאשר הוא ימכור את הדירה וכדומה.
ב. הרחבה בבניה קלה אינה מונעת לחלוטין את ההרחבה מעליה, אלא ניתן להניח עמודים לאחר ההרחבה וליצוק בטון מעליהם. השכן לא מתרצה באפשרות זו מפני שהוא טוען שעצם העניין שלהרחיב זה "סיפור" פוגע בערך של דירתו, בנוסף על מנת ליצוק את הבטון צריך לפנות את הגג התחתון, גם אם אחתום על מסמך המאשר לו ליצוק בצורה כזו הוא חושש מויכוחים בעתיד.
ג. במידה ואני מרחיב את הדירה בבניה כבדה, אני משביח את דירתו בכך שהיא עם אופציה להרחבה.
שאלות:
א. האם יש ביכולתו לכפות עלי לבנות בניה כבדה?
ב. האם הוא צריך להשתתף בהפרשי המחיר בין בניה קלה לבניה כבדה, ואם כן באיזה יחס?
תודה
תשובה:
א. השכן צודק שאינך רשאי לבנות בבניה קלה, רק בבנייה אשר ניתן לבנות מעליה קומות נוספות.
ב. אינך יכול לחייב אותו לשלם כבר עכשיו עבור הבנייה, מאחר שבשלב זה אין לו צורך. אם השכן שלך יתחיל לבנות מעליך או יתכונן לבנות או ימכור את דירתו כדירה עם אופציה להרחבה, תוכל לחייב אותו להשתתף בבנייה. במקרה האמור השכן יהיה חייב לשלם לך מחצית מעלות בניית היסודות, העמודים והרצפה.
מקורות:
א. אין אפשרות לבנות ברכוש המשותף מבלי לתת לשכנים האחרים לבנות מעליו, עיין שו"ע חו"מ סי' קנז סעיף ט. כמו כן, הטענה שאינו רוצה מריבות בעתיד היא טענה מוצדקת, עיין שם סי' קנד סעיף טז.
בנוסף לכך, שנים שיש להם צורך משותף יכול אחד לחייב את השני להשתתף ביחד כדי להוזיל לשניהם, עיין נתיבות סי' קעח סק"ג.
ב. השכן, אמנם אינו רוצה להפסיד את האפשרות לבנות בעתיד, אך אין זה אומר שהוא החליט לבנות וממילא אי אפשר לחייב אותו להשתתף בהוצאות כבר מהיום. לעניין שיעור ההשתתפות בהוצאות עיין כאן ועיין עלון המשפט גליון 27 עמוד ד.
תשובה נכונה, אולם יש לחלק, שאם התחתון רוצה לבנות בתוך התחום של עצמו כך שישאר די מקום לעובי ריצפה לעליון אם ירצה לבנות לעצמו מבטון, לא חייב התחתון לבנות מבטון, שלא כלשון המשיב שיוזיל לשניהם, כי אינו רוצה לבנות מבטון אז למה מוזיל לשניהם.
וזהו מה שנפסק רמא קנז ג' שיכול לבנות את הכותל בתוך רשות עצמו שלא מאבן כדי לחסוך עלויות. ובכך כי מה שכתב נתה"מ שהאחד כופה את שכנו לבנות אתו, הרי חילק שם וכתב שזה דוקא אם בלעדיו, שכנו לא יוכל לבנות לעצמו או שגורם לשני הוצאות מיותרות כאשר גם הראשון ממילא בונה אותה בנייה מאבן וזו מידת סדום לבנות לבד. אבל כששכנו יכול לבנות לבד אינו מחויב, כפי שנפסק בדין הבית והעליה שנפלו, אם בעל הבית אינו רוצה לבנות, אומר לבעל העליה לבנות בקומת הקרקע ולגור במקום העליה עד שיהיה לו אפשרות להשתתף אתו ולבנות גם את העליה. נמצא למעשה כל שיש הצדקה לבנות בנפרד מותר.
אינו דומה הבונה בתוך שלו לבונה ברכוש המשותף כנגד דירתו. ואפילו אם נניח שהוא רשאי לבנות תקרה קלה נמוכה, אין זה אלא באם אין בכך הפרעה לעמודים וליסודות שהעליון יצטרך.
שאלה נוספת באותו העניין אם כבר יש עמודים וגג שהעליון בנה ואני עכשיו רוצה לבנות בניה קלה האם הוא יכול לחייב אותי לשלם למרות שבפועל הוא לא מועיל לי? (אני קומת קרקע)
מהיציקה שלו שמשמשת עבורך לגג אתה נהנה. ועבור העמודים אתה גם חייב לשלם מאחר ואתה מחויב להעמיד בנייה קבועה ולא בנייה קלה.
אינני חושב שזה נכון (לגבי שאלה אחרונה).
הרי פסק השו"ע קנח-ז מגלגלין עליו את הכל – כפי מה שבנה.
זה שהוא נהנה מהגג, מחייב אותו רק בחצי מעלות של בנייה קלה שהיה עושה לבד, אם השכן לא היה בונה.
זאת ועוד, אם התחתון גם בונה תקרה לעצמו, אין שום סיבה לחייב אותו כלל וכלל.
והרי השאיר מקום לבניית העמודים כפי מה שמחוייב, אבל לא צריך גם לשלם על זה.
זה נראה ברור, אבקש התייחסות.
תודה.
אולי כדאי שתכניס את השאלה שוב כשאלה חדשה לא הבנתי בדיוק מה לא מובן לך. השכן התחתון לא יכול לבנות ברכוש משותף בנייה קלה. וצריך לבנות בנייה רגילה והעליון כשירחיב ישלם לו חצי מעלות הבנייה של היסודות עמודים ויציקת התקרה.
האם גם לפי בית המשפט אסור לבנות בניה קלה שאינה מאפשרת לשכן שמעל לבנות בנייה רגילה ?
ואם כן אשמח להכוונה לפי איזה סעיף בחוק זה אסור.
אנחנו עוסקים בתשובות הלכתיות.
השאר תגובה