מה דין שנת היובל בימינו , מה יקרה אם יהיה רוב העם היהודי בארץ ישראל ( ז"א האם אנו מתחשבים בעשרת השבטים לעניין רוב יושביה עליה)?
תשובה:
שלום רב.
נראה, שהנידון אם מתחשבים בעשרת השבטים לענין דין "רוב יושביה עליה" תלוי במחלוקתם של התנאים האם אותם עשרת השבטים שגלו עתידים לחזור [ראה סנהדרין קי ע"ב]. שכן אם עתידים הם לחזור ולהוות חלק מכלל ישראל אין סיבה שלא להתחשב בהם, ואם נבללו ונטמעו בין האומות אין כל סיבה לומר שאף הם יהוו חלק מכלל ישראל לענין דין זה, וכן דעת החתם סופר.
כמו כן, יש סוברים שמלבד הדין שיהיו כל יושביה עליה בקיבוץ גלויות, צריך שישבו כל אחד במקומו לפי מה שנחלו בחלוקת הארץ, וזאת ודאי לא יעשה עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו.
מקורות:
על הנידון אם צריך שישבו כל אחד במקומו, ועיקר גדר כל יושביה עליה אם הוא לפי מנין האנשים שתהיה נציגות מכל שבט ושבט ונידונים נוספים, ראה ס' ארץ חמדה שער ב סי' ח.
על הנידון אם עשרת השבטים עתידים לחזור, ראה ר"ן בסנהדרין שם שעל אותו דור לבד נאמר שלא יחזרו אולם בניהם אחריהם לכו"ע ישובו ויצטרפו לכלל ישראל, וכ"כ שם הרמ"ה. כמו כן ידועה דעתו של הרדב"ז (ח"ח סי' קעט) לגבי הפלאשים שמקורם משבט דן ויש לקבלם לכלל ישראל. וידוע שהגר"ע יוסף זצ"ל הסתמך על דבריו אלו להלכה ולא חייבם אלא בגיור לחומרא.
על כך שהנידון אם עשרת השבטים הם בכלל דין רוב יושביה עליה תלוי במחלוקת הנ"ל בסנהדרין, ראה חי' חתם סופר גיטין לו ע"ב.
האם בזמן הזה לכולי עלמא שנת היובל אינו נוהג?
אכן כן, זו גמרא מפורשת בגיטין שם והובאה להלכה בכל הפוסקים [על הנידון מדוע חכמים לא קבעו יובל זכר לדבר כמו שקבעו לדעת הסוברים ששביעית בזמן הזה דרבנן, כתבו הפוסקים שראו שיקשה הדבר על הבריות לשמוט את הקרקעות שנתיים ברצף].
השאר תגובה