הפן ההלכתי: זה נהנה וזה לא חסר
מתוך הפן המוסרי של אנשי סדום, נעבור כעת לעסוק בפן ההלכתי של מידת סדום, או, כלשון התלמודי, במצבים בהם "זה נהנה וזה לא חסר". עד כמה ניתן לחייב אדם לעשות טובות לחבירו?
במסכת בבא בתרא (דף יב ע"ב) לומדת הגמרא מפסוק שהבכור מקבל את שני החלקים המגיעים לו מדין הבכורה במקום אחד. הגמרא ממשיכה לדון במי שעוד בחיי אביו קנה שדה בצד שדה אביו, ובבואו לחלוק את ירושת אביו עם אחיו, מבקש לקבל את חלקו בשדה הסמוכה לאותה שדה שקנה על-ידי אחת משדות אביו. בדין זה אמר רבה: "כגון זה כופין על מידת סדום". ופירש רש"י: "זה נהנה וזה לא חסר".
הכלל, כפי שביאר רש"י במקום אחר (כתובות קג ע"ב), הוא ש"זה נהנה וזה לא חסר – לא היו עושין טובה". הנהגה זו של "זה נהנה וזה לא חסר" שורשה באי-רצון לעשות טובה לזולת, ולכן היא "מידת סדום", שכן בסדום אמרו "שלי שלי, שלך שלך". מתוך שלילה מוסרית של ההתנהגות בדרך של מידת סדום, קבעו חז"ל ש"כופין על מידת סדום", כלומר, שבמקרה הנ"ל כופים אנו את שאר היורשים לתת את חלקו של אחיהם סמוך לקרקע שרכש סמוך לשדה אביהם.
הדר החצר חבירו
הסוגיא המרכזית בנוגע לדין "זה נהנה וזה לא חסר" דנה במי שדר בחצר של חבירו שלא מדעתו. האם מי שגר בביתו של חבירו, שלא לדעת הבעלים, חייב להעלות שכר דירה לבעל הבית על הדיור בביתו? הגמרא חוקרת חקירה זו, ואומרת שהדבר תלוי בנסיבות העניין. אם מדובר בדייר שאין דרכו לשכור בתים, כך שהוא לא נחשב לנהנה מהדיור (הוא לא חוסך בכך הוצאה ממונית), ובדירה שאין דרכה להיות מושכרת, כך שבעל הבית אינו חסר, בודאי שהדר בחצר חברו פטור. מאידך, אם הדייר נהנה (דרכו לשכור בתים) ובעל הבית חסר (דרך החצר להיות מושכרת), בודאי שהדייר חייב. הספק הוא במקרה שזה נהנה, וזה לא חסר: "לא צריכא, בחצר דלא קיימא לאגרא, וגברא דעביד למיגר. מאי – מצי אמר ליה, מאי חסרתיך, או דלמא מצי אמר הא איתהנית".
עולה מדברי הגמרא שגם אם בעל החצר אינו חסר אלא מעט, כגון במה שהדייר גורם לכותלי הבית להשחיר, די בכך לחייב את הדייר בכל ההנאה שהוא מקבל. הספק בדין נאמר רק במקום שזה נהנה וזה לא חסר (בחצר שאינה עשויה להשכיר, ואדם שדרכו לדור בשכירות), כשבעל הבית אינו חסר כלום מדירת הדייר: האם הדייר (הנהנה) יכול לומר שהרי הלה לא נחסר, ולכן אינו חייב לשלם, או שמא הבעלים יכול לומר שהרי הלה נהנה, ועליו לשלם על הנאתו? בכך הגמרא מביאה מחלוקת, בלי להכריע בין הדעות.
