שני חדרים צמודים זה לזה, החיצוני משמש סלון והפנימי חדר לימוד, – ביניהם דלת.
האם יש לקבוע מזוזה מצד ימין כשנכנסים לחדר לימוד , או מצד שמאל – שהוא הימין בכניסה לסלון.
תשובה:
שלום רב.
במקרה שגודלו של חדר הלימוד הוא ארבע אמות על ארבע אמות [שני מטרים על שני מטרים בקירוב], יש להניח את המזוזה לימין הנכנס לחדר הלימוד, וזאת לפי הכלל שתמיד קובעים לימין הנכנס לחדר הפנימי יותר. אולם, אם החדר לימוד בשיעור קטן יותר נחלקו בכך הפוסקים. להלכה, יש לקבוע את המזוזה לימין הנכנס מהחדר הקטן לחדר הגדול – בלא ברכה.
מקורות:
א. המקור לכך שקביעת המזוזה היא תמיד לימין הנכנס לפנימי שביניהם, הוא במסכת מזוזה (ב, ד): בתים זה לפנים מזה נותן דרך כניסתו לכולם, וכן נראה ברא"ש הל' קטנות סי' ח טור סי' רפט מרדכי הל"ק סי' תתסא ועוד רבים מהראשונים והאחרונים, כי מה שאמרו בגמ' שיש לקבוע את המזוזה לפי "היכר ציר" אין זה אלא כששני החדרים פתוחים לרשות הרבים, אולם, כאשר אחד מהם פנימי יותר, יש לקובעה תמיד לימין הפנימי, וכן הובא בכל הפוסקים האחרונים [ראה חזו"א יו"ד סי' קסח וחיד"א ביוסף אומץ סי' כט, ודלא כשו"ת בנין ציון סי' צט שמשמע מדבריו שהכל הולך לפי היכר ציר].
ב. חדר שאין בו ד' אמות על ד' אמות פטור ממזוזה [שו"ע רפו סעי' יג]. על השיעור המדוייק ראה ס' שערי מזוזה עמ' קעג. כאשר יש בשטח ד' על ד' אולם הוא אינו מרובע אלא צר וארוך, יש לקבוע בו מזוזה ללא ברכה [ש"ך שם ס"ק כג, ועוד אחרונים].
הואיל והחדר הקטן פתוח לחדר הגדול, כתב הגרעק"א שהוא חייב במזוזה מצד החדר הגדול, ולדבריו סברו רוב האחרונים שיש לקבוע את המזוזה לימין הנכנס מהחדר הקטן לחדר הגדול, שכן החיוב הוא מצד החדר הגדול ודינו כמו רשות הרבים. וכ"כ בערוך השולחן סי' רפו סעי' כג ובשו"ת בנין ציון סי' צט. וכן דעת החזון איש סי' קסח ושו"ת שבט הלוי ח"ב סי' קנב ועוד רבים מפוסקי זמנינו.
אולם, מדברי המהרי"ל סי' צד נראה שבאופן זה פטורים ממזוזה, שכן כתב שחצר אחורית יש ללמד זכות על אלו שאינם קובעים מזוזה בפתח הבית היוצא אליה משום שאין בה תשמישים המחייבים במזוזה. ולכאורה, לפי דברי רבי עקיבא איגר, יש לקבוע לימין הנכנס מאותה חצר לבית, שכן הבית ודאי חייב במזוזה. על כן הכריעו הפוסקים באופן זה לקבוע את המזוזה לימין הנכנס לחדר הגדול, אך, בלא ברכה.
וע"ע ס' אגור באהלך עמ' של.
אם קבעו בצד שמאל, האם יש לברך שנית לפני שיקבעו בימין
כפי שציינתי, יש דעה שקביעת המזוזה נעשית לפי היכר ציר ולר לפי החדר הפנימי, ואף שאין הלכה כמותם לענין ברכה נראה שיש לחוש לדבריהם. ולכן, כאשר הדלת נפתחת לפנים החדר הגדול יש לדעה זו לקבוע את המזוזה בצד הכניסה לשם שהוא לשמאל הנכנס לחדר לימוד. וממילא כאשר משנים את מיקום המזוזה אין לברך. אולם, אם הדלת נפתחת לכיוון החדר לימוד שלכו"ע קביעת המזוזה היא לימין הנכנס לשם, יש לקובעה שם בברכה, כמבואר בשו"ע סי' רפט סעי' ב.
מה הדין כשיש דלתות הזזה – ואין היכר ציר, האם לברך ?
באופן כזה ודאי יש לברך. [כאשר אין הכרעה על החדר בכלל כיצד קובעים בו את המזוזה, וכגון ששניהם פתוחים לרשות הרבים ואין אחד מהם פנימי יותר מחבירו, וגם אין היכר ציר, יש שפוטרים אותו ממזוזה (ראשון לציון לאוה"ח סי' רפט ס"ק ג ואגרות משה יו"ד ח"א סי' קעו), ויש אומרים שקובעה באיזה צד שירצה (מקדש מעט סי' רפט ס"ק יג, ס' סת"ם לר"ש קלוגר מזוזה סי' ז ועוד), וממילא במקרה כזה קובע באיזה צד שרוצה בלא ברכה, אולם לא זו המציאות שתיארת בשאלתך].
השאר תגובה