מצא אבידה שהיא מוקצה בשבת

שאלה מעניינת שנשאלתי, ראובן הלך ברחוב ביום שבת לפניו הלך שמעון , ראובן רואה שלשמעון נפל שטר של 200 ש״ח מהכיס , האם ראובן צריך ויכול להשיב האבדה לשמעון..?

תשובה:

שלום רב.

אני מבין שהשאלה היא לצורך הבנת הנושא האם מצוות השבת אבידה דוחה איסור מוקצה בשבת שהוא איסור דרבנן או לא. כי אם השאלה היא מעשית, לכאורה יכול הוא לגרור את הכסף עם הרגל עד למקום מוסתר, ואז ישיב את האבידה במוצאי שבת, וכך לא יעבור על איסור מוקצה.

לעצם הענין, מצוות השבת אבידה למרות שהיא מצווה דאורייתא אינה דוחה איסור מוקצה בשבת. ראה במקורות.

מקורות:

בהשבת אבידה נאמר שאם הוא עצמו אינו ירים את האבידה במצב כזה, גם אינו מחוייב להשיב לבעליה במצב הזה. לכן, מאחר שנפסק בשו"ע (סי' רסו סעי' יג) כי מצא ארנקי בשבת (במקום שזה הפקר) אסור ליטול. אם כך לכאורה גם אסור ליטול להשיב אבידה. שהרי גם את שלו אינו נוטל במקרה כזה. אולם בביאור הלכה שם (ד"ה אסור ליטלו) כתב לגבי השבת אבידה, כלומר, במקרה שיש בזה סימן, "יש לעיין" (מחמת איסור מוקצה).

אולם, בשו"ע הגר"ז (הלכות מציאה סעיף מ) כתב על מצוות השבת אבידה "נדחית היא מצות השבת אבידה וכל כיוצא בה ממצות של הצלת ממון חבירו הן נדחות מפני כבוד המקום כגון שהאבידה בבית הקברות והוא כהן לא יטמא לה ואפילו איסור של דבריהם לא יעשה בשביל ממון חבירו כגון להגביה מעות שמצא בשבת שאין דוחין איסור מפני מצוה שנאמר אני ה' כולכם חייבים בכבודי".

ואכן לכאורה גם ללא הסיבה המיוחדת בהשבת אבידה שאין צריך להשיב במקרה שאם את אבידתו לא היה מרים בכה"ג. גם יש מקום לומר שאין הוא צריך להשיב את האבידה מחמת היותו מצווה שבממון. ומבואר בסוגיא בשבועות (ל,ב) כי מצווה שבממון הוא קל יותר. וראה בשבת (פא,ב) לגבי טילטול אבנים לצורך קינוח בית הכסא שיש בזה איסור מוקצה, והתירו לטלטלם בגלל כבוד הבריות, רק אם לא היה לו זמן להכינם מבעוד יום, הרי שלא התירו בצורה גורפת איסור מוקצה אפילו לא משום כבוד הבריות שיש בו כדי לדחות איסור דרבנן רגיל, או אפילו דאורייתא בשב ואל תעשה כמבואר בסוגיא בברכות (כ,ב). וגם השבת אבידה אינה דוחה כבוד הבריות, (עי' מגילה ג,ב).

נקודה נוספת שיש לדון עליה, הוא משום שהמאבד עובר על איסור. א"כ אין אדם מחוייב לעבור עבירה כדי להציל את חבירו שעובר על כך במזיד, ראה שבת ד,ב ובתוס' שם.