שלום, אם בשעת הדחק אוכלים ארוחת בוקר שלא כוללת פת, ואח"כ רוצים בכל זאת לצאת ידי חובת "פת שחרית", האם מועיל לאכול פת יותר מאוחר במשך היום, למשל ב-12 או ב-3 אחה"צ?
תשובה:
קיום ענין זה של אכילת פת שחרית אינו דוקא בלחם, אלא גם בשאר מיני מזונות. שיעור האכילה הוא כביצה [50 סמ"ק]. ויש להסתפק אם ניתן לקיים דין זה גם בקורנפלקס ושאר מאכלים בריאים המועילים לגוף.
מקורות
על שיעור האכילה בפת שחרית, ראה שולחן ערוך או"ח סימן קנה סעיף ב. על כך שניתן לקיימה במיני מזונות, ראה שו"ת אור לציון ח"ב פרק יא סעיף ו.
במקרה הנדון לא אכלתי מיני מזונות. אם רוצים לצאת ידי הסוברים שצריך מזונות או פת, האם יש לזה תקנה בהמשך היום – למשל, אכילת פרוסת לחם ב-2 אחה"צ?
לא. פת שחרית היא בבוקר, ולא בצהרים
האם דווקא בקורנפלקס יש להסתפק או הוא הדין מלפפון ועגבניות וכו'
גם פירות וירקות בכלל הספק.
כתב באשל אברהם (מבוצ'ץ', סי' קנה) ש"אין ספק" שאין זה משנה מה יאכל, ובלבד שתהיה "אכילה ושתיה שדעתו מפויסת בה עד זמן קביעות הסעודה".
http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36229&st=&pgnum=37
אולם בפרי מגדים (סי' קנה, משבצות זהב סק"א) כתב שצריך דווקא מיני דגן, לאו דווקא לחם אלא גם מיני מאפה אחרים ("פת הבאה בכיסנין") בשיעור כביצה.
האם דייסת קוואקר גם נחשב פת שחרית
כמו כל מיני דגן אחרים. בתיאבון.
השאר תגובה