א. מצאתי לפני כמה שנים פריט כלשהו ותכננתי להכריז אבל בסוף שכחתי והוא נשאר אצלי עד עכשיו. ההגיון אומר שאם עכשיו אני אתלה מודעה הרי שאף אחד לא יוכל לקשר את זה למשהו שהיה כ"כ מזמן. מה לעשות?
ב. הילדים שלי מביאים כל מיני משחקים ולפעמים אין שום מושג מאיפה זה הגיע ושל מי זה והאם הם קיבלו אותם במתנה או מצאו או לקחו ושכחו להחזיר או שכחו ממי לקחו. כנ"ל?
ג. גם כן לפני כמה שנים ישבתי ליד מישהו בלימודים ומכיון שהיה לנו קלמר זהה אז בטעות לקחתי את שלו. אני לא יודע ולא זוכר מי זה היה. בזמנו תליתי כמה מודעות באזור. לא התקשרו אלי. אבל אח"כ התחלתי לפקפק אולי זה לא היה מספיק כי ההודעות היו תלויות אולי שבוע. או קצת יותר אולי זה לא מספיק?
יש לי אפשרות לשלוח מייל לכל מי שנמצא בלימודים עם הסיפור למרות שעכשיו זה זה די מגוחך כי זה כבר משהו מאד ישן (שנתיים) האם אני מחוייב לעשות את זה?
ד. מצאתי חפת של חולצה. תליתי הודעה אבל זה לא היה באזור המגורים שלי ואין לי מושג כמה זמן המודעה נשארה. האם זה מספיק?
ובכל מקרה מה עלי לעשות עם כל האבידות אם בסופו של דבר אף אחד לא יתקשר?
לשמור עד שיבוא אליהו או לרשום לעצמי שאם מישהו יגיע ויטען שזה שלו שאני אשלם לו כפי הערך הזה. (ותכלס אם ברור לי שאעשה את זה בכל מקרה חייבים דווקא לרשום? )
המון תודה רבה.
תשובה:
שלום רב,
בכל המקרים האלו אין חיוב להכריז שוב.
על פי הלכה, חפצים שמצויים בשוק ואין הבדל בין זה לזה, מותר למכור מיד. חפצים שעולה כסף להחזיק אותם או שיאבדו את ערכם במשך הזמן, יש למכור לאחר חודש / 3 חודשים / שנה, תלוי לפי המקרה. יש אומרים בשם החזון איש שבזמנינו שקשה מאוד להשיג את הבעלים באמצעות הכרזה, מותר למכור הכל, ויש מפקפקים בשמועה זו.
כאשר מוכרים, בדבר חדש יש לברר את המחיר בחנויות הסמוכות למקום מגורך, בדבר משומש יש לברר את המחיר אצל אדם המתמחה במחירים של חפצים משומשים (ויש סוברים שצריך לקבל חוות דעת של שלושה) ולאחר מכן לרשום את המקרה ואת הסכום זה לכשיבוא אליהו. אין אפשרות לרשום את המקרה מבלי לשום את החפץ ולדעת את ערכו.
מקורות:
עיין שו"ע חו"מ סי' רסז. לעניין השמועה בשם החזון איש (שו"ת פאת שדך ח"א סי' קס)
אם אליהו הנביא יבא ויגיד לנו מי המאבד אז למה שלא יגיד לנו גם כמה החפץ שווה?
אין אפשרות למכור חפץ ללא שומא וקביעת מחיר. בנוסף לכך, דין זה שאליהו הנביא יקבע ספק בדיני ממונות חידוש הוא (עיין קובץ שיעורים ב"ב אות תרמ) ולא נאמר לכל דבר אלא לדברים שחז"ל קבעו.
השאר תגובה