שלום רב
האם קצב יהודי יכול לעבוד במיפעל גוי
של חזיר.
האם יכול לעשות מלאכתו בכפפות
באצבעותיו?
מה התקנה בטומאת נבלה, במגע חזיר?
טבילה מספיקה?
תודה. גמר חתימה טובה.
תשובה:
שלום רב.
האיסור להתעסק בנבילות וטריפות אינו רק משום עצם הנגיעה בהם או האיסור סחורה בהם שלדעת רבים מהראשונים הוא מן התורה. אלא ישנו איסור גם להתעסק בהם מחשש שמא יבא לאכול ממנו. אך גם כשאין חשש זה כתבו הפוסקים דיש איסור להתעסק בזה. (עי' שו"ת תשורת שי (תנינא סי' קפד), ברכ"י (או"ח סי' קפא ס"ק ו), מהרש"ם (ח"א סי' רח) ועוד).
אמנם, מי שהוא ירא ה' וחיזר אחר עבודה כשרה רבות, ולא מצא. וכעת נזדמן לו לעבוד במפעל של גויים בנבלות וטרפות, ראה למו"ז מרן שליט"א בספרו הבהיר יביע אומר (ח"ד יו"ד סי' ו) שאחר שהאריך בזה, סיים בזה הלשון: נכון מאד לעשות כל טצדקי להתפרנס בדרכי היתר בטוחים, לחוש לדעת הרבה אחרונים הנוטים לחומרא בנ"ד. אולם כשאין מוצא, וכידוע כי בעתות לצרה אלו בעוה"ר קשה מאד להשיג פרנסה יותר ויותר מקריעת ים סוף, הרוצה לסמוך ולהקל ע"פ דברי המהרש"א בחולין (קו.) יש לו ע"מ שיסמוך. ובפרט שכ"כ הגאון בעל שם אריה (חיו"ד סי' כו). וכן הגאון בעל חלקת יואב (חיו"ד סי' יח) הביא דברי המהרש"א להלכה. אלא שבמשך כל הזמן ישתדל למצוא מקור מחיה אחר, וכשימצא יעזוב מיד את עבודתו זאת. [ובזה יש פנים לחשבו כנזדמנו לו.] אולם יש להזהיר את השואל בראש וראשונה כי יזהר היטב לעמוד על המשמר שלא יטעום מן התבשילים האסורים. ע"כ. ובפרט כנדון דשאלה זו שהבשר נמכר כמות שהוא חי, ואין לחוש שמא יאכל ממנו, עי' בזה בשלחן גבוה (או"ח סי' תמ ס"ק יא).
אכן, אם יש לו ריוח מעצם מכירת הבשר, ודאי דבכלל סחורה בנבלות וטרפות הוא, ויש לאסור.
גם באופן שיש מקום להתיר, היינו רק כשאין לחשוש לישראל שירכוש מדברים אלו, כדי שלא לעבור על איסור "לפני עיור לא תתן מכשול".
לשאלתך, כיצד להטהר מטומאת נבלה, אמרה תורה (ויקרא יא לב) שטהרתו במים, דהיינו במקוה או במעיין. וראה מה שכתב התשב"ץ בתשו' (ח"ג סי' רצד) בזה"ל: ולטומאה לא חיישי', שאין טהרה נוהגת בינינו היום, והרי אנו כלנו טמאי מתים שאין לנו אפר פרה, ומה לנו לחוש לטומאת נבלות הקלה ואנו טמאים טומאת המת החמורה. מיהו זה מן התורה, אבל יש בזה כיעור להתעסק עמהם בפת בגם, ויש לו לאדם להתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו, שהרי אמרו (ע"ז נח:) אסור למזוג יין נסך לעכו"ם, משום לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב, והנוהג היתר בזה אין בו רוח טהרה. ע"כ.
וה' יערה עלינו רוח לטהרנו מטומאה, וכמאמרם (יומא ח) ז"ל: אף הקב"ה מטהר את ישראל.
