טבילה במקוה
יז. טובלים במקוה בערב יו"כ. וצריך לטבול לאחר חצות. ויש המוסיפים לטבול שוב לאחר סעודה המפסקת (אך לפני כניסת היום הקדוש).
מנחה
יח. תיקנו חכמים להתוודות בערב יו"כ, ותיקנו שיתוודה בתפילת המנחה, לפני סעודה המפסקת. ועל כן גם נשים שלא מתפללות כל השנה מנחה, יתפללו ויתוודו.
יט. לובשים בגדי שבת לתפילת מנחה ((מטה אפרים.)).
מה אוכלים בסעודה המפסקת?
א. לאחר תפילת מנחה אוכלים "סעודה מפסקת", ואוכלים בה מאכלים הקלים לעיכול ((שו"ע.)) .
ב. טובלים את פרוסת "המוציא" בדבש ((מטה אפרים ועוד.)), אוכלים בשר עוף מבושל ולא צלוי או כעין צלוי ((מג"א, משנ"ב, מט"א.)), ו"קרעפלאך" (בצק הממולא בבשר עוף) ((מטה אפרים ועוד.)). ויש שאוכלים מילון או אבטיח, המקררים את הגוף ומקילים על הצום ((מהרי"ל. ועיין בהלכות חג בחג עמוד שי"ג.)).
ג. נהגו שלא לאכול דגים בסעודה המפסקת ((כף החיים.)), ויש מקילים בדגים קרים ((אלף המגן.)).
ד. על הגברים להיזהר מאכילת דברים המתובלים בבשמים וחרדל, מאכלי ביצים, גבינה וחלב חמים, שום ועוד ((ויעויין בארוכה בספרי הפוסקים פרטי דינים והנהגות בזה.)).
ה. אם רוצים לאכול ולשתות לאחר הסעודה המפסקת, כדאי להתנות על כך בפירוש, בפה או במחשבה.
ו. לאחר ברכת המזון, מתעטפים בטלית בברכה קודם הלילה.
ז. לפני היציאה ל"כל נדרי" מברכים ההורים את ילדיהם שייחתמו לחיים טובים של תורה וקדושה ושילכו בדרך טובים לתפארת ישראל. (ונוסח הברכה הודפס במחזורים, וכל המרבה בתפילה, בברכה ובדמעה, הרי זה משובח ((עיין מטה אפרים.))).
ח. הנשים מדליקות נרות בזמן הדלקת הנרות כמנין הנרות שנהגו להדליק כל שבת, ומברכים 'להדליק נר של שבת ויום הכיפורים' ו'שהחיינו'.
ט. יש לערוך את השולחן במפה פרושה וידליקו על גבי השולחן את נרות השבת והחג, ומן הראוי לעשות כן אף אם יש מקום מיוחד להדלקת הנרות, אך אין זה מעכב.
י. יש להקפיד להשאיר אור דלוק בחדר שינה של הבעל והאשה, אך אם הדבר יפריע להם בשינת הלילה, ידליקו את האור בחדר סמוך וישאירו את הדלת פתוחה.
