תנאי בנישואין

רציתי לשאול האם שייך שאדם יעשה תנאי בקידושין "על מנת שלא תיזני תחתי" כדי שאם תזנה לא תאסר עליו. (לדוגמא כשהאשה לא דתיה כל כך ויש חשש סביר שתיכשל ח"ו, או בכהן שחושש שתיאנס ומתנה שלא תזנה עכ"פ באונס)
מצאנו בפוסקים תנאי בקידושין כדי שלא תיפול לפני יבם מומר וכנראה שכדי שתולים שלא ימחל על התנאי במקרה שזה יגרום לה להיתקע, ואולי מקרה כזה שהאשה תאסר עליו זה ג"כ יהרוס לשניהם את החיים, והרבה פעמים אינו רוצה לגרשה מחמת הילדים וכו'

תשובה:

שלום רב.

ממש לא הבנתי את הרעיון. הרי בנתיים הם יעברו על בעילת זנות. יתרה מזו, הרי אם יתברר שהיא זינתה תחתיו וממילא בטלו הקידושין, והוא רוצה להמשיך לחיות עמה "מחמת הילדים" כלושנך, מה הוא אמור לעשות, להמשיך לחיות איתה בזנות?? או שמא אז לקדשה, ואולי שוב לעשות תנאי…

מבואר בכתובות עג,א קידשה בתנאי וכנסה סתם מסתבר שהוא מחל על התנאי משום שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות. כלומר, אדם קידש אשה בתנאי שאין בה מומים, אח"כ כנסה (נישאה) ולא חזר על תנאו, בעצם גם אינו צריך לחזור על התנאי שהרי הקידושין כבר חלו עם תנאי לצידם. בכל זאת אנו אומרים מסתבר שהוא מחל על התנאי, שמא ימצא שיש בה מומים ונמצא שהוא עבר על בעילת זנות. אז כאן אתה רוצה שאדם יעשה תנאי כזה שכדי שכל חייו יעבור על איסור בעילת זנות???

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. ח"ו הם לא יעברו על בעילת זנות, אא"כ היא תיכשל.
    הרב לא מתייחס למה שהבאתי מיבם מומר. גם שם נמצא שכל חייו בעל בעילת זנות, ואעפ"כ שווה לאדם לעשות כן כדי שלא להיתקע, ואולי גם כאן כן.
    וכמובן התכוונתי שאם ח"ו נכשלה יחזור ויקדש אותה, ואולי באמת שוב יעשה תנאי.
    אבל תוך כדי הדברים חשבתי על פיתרון יותר טוב:
    סשיקדש אותה כרגיל, ואז יתן לה גט שיחול רגע אחד לפני שמזנה תחתיו (ואם יש בעיה של ברירה, יאמר שיחול הגט בזמן שיהיה נשיקת אבר לפני העראה) ונמצא שבזמן שזינתה היא גרושתו ויכול לחזור ולקדשה
    ואמנם הוא גט ישן, אבל הרי בגט ישן אם נישאת לא תצא, וודאי לא נאסרת עליו. (הפיתרון הזה ודאי לא שייך בכהן)

    התעוררתי לחשוב על הרעיון הזה בעקבות מקרה של אחד שאשתו נעשתה חולת נפש, ולא ברור שדינה כשוטה, והיה פחד שאולי תיזנה תחתיו (וגם אם דינה כשוטה הרי דעת חלק מהראשונים ששוטה שזינתה אסורה לבעלה)

  2. באופן תאורטי ודאי ששייך לעשות מה שאתה אומר, אמנם יש בזה בעיה עם גט ישן, עם אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות שמסיבה זו אפילו לאחר נתינת הגט לן עמה בפונדקי ונבעלה צריכה גט בודאי כלשון השו"ע בסי' קמט סעי' א'. אבל אין טעם לבחון את התנאי האם זה אכן מועיל משום שאין זה שאלה מעשית. מלבד האמור, לעולם לא נותנים בבתי הדין גט עם תנאי.
    לגבי מה שכתבת בשוטה שיש דעות שאם היא זינתה אסורה על בעלה, אני לא מכיר דעה כזו, אשמח לשמוע אם תוכל להפנות אותי לדעה זו. שוטה הרי אינו אחראי מעשיו, או משום שהוא בהגדרה של פטור או משום שהוא אנוס, כך או כך לכאורה אשה שזינתה בין באונס בין בשוגג (שוגג של מעילת מעל) לא נאסרה על בעלה. (רק אם נישאת בשוגג מדרבנן היא נאסרה). ראה בהגהות הגרע"א (אבה"ע סי' ד' סק"ו שאף רצה לומר כי חרש ושוטה שבא על אשת איש הולד אינו ממזר משום שאינו בקידושין.

  3. עי' בשו"ע סי' קע"ח ס"ג מח' ראשונים אם קטנה שזינתה אסורה על בעלה או לא, ובמל"מ (הל' אישות פי"אה"ח ד"ה ומ"מ קשיא לי) הבין שה"ה בשוטה וברעק"א (על השו"ע שם) כתב שי"ל שלכו"ע מותרת ועי' בפת"ש שם (סק"ז) שהביא שי"א שאדרבה לכו"ע אסורה.
    ונראה לי שלהלכה למעשה מכריעים שמותרת, אבל ודאי שבעל נפש ינסה להימלט מזה, במיוחד שלפעמים אינו ברור מה נקרא "שוטה"

    מה שלא נותנים בזה"ז למעשה גט על תנאי לא יפריע כאן. הבעל כלל לא צריך את בי"ד! הוא יכול לכתוב גט לבד, שהרי אין המטרה להתירה לעלמא, שאז נאמר שנחמיר מאד בכל פרטיו ודיקדוקיו ונחשוש שיפסול את הגט. ואפשר לכתוב אותו בכתב יד כעיקר ההלכה שנכתב בכל כתב ובכל לשון, ומספיק שיהיה הגט מועיל עכ"פ מדאו' שיהפוך הדבר רק לחשש דרבנן.

    מצד שני צריך להיזהר לא לפסול אותה לכהונה בטעות וכל מי שאינו בקי בגיטין וקידושין לא יהא לו עסק עימהם, ובמעשה שאני מדבר לא יצא מזה כלום, וברוך ה' לא זינתה וחזרה לעצמה.

  4. ישר כח.
    לא בדקתי עכשיו את המקורות בפנים, אך יתכן מאד שהרב תלוי ברמת ה"שוטה". כלומר, הרי הגדרת הסיבה שהאשה נאסרת לבעלה אינה מחמת שהיא עוברת עבירה של זנות. ולפעמים יתכן שתעבור עבירה ואפילו במזיד, ואולי לא תאסר, ולפעמים תאורטית יתכן להיפך. כפי שכתב המהרי"ק שהביא שם הרמ"א, שהגדרת האיסור לבעל הוא משום מעילת מעל. ומבואר בגמ' שבשוגג אינה נאסרת לבעלה, ולכאורה הביאור הוא שוגג במעילת מעל, שהרי זהו הגדרת האיסור. ולכן, שוטה ברמה כזו שאינה מבינה כלל שיש כאן מעילת מעל בבעלה מדוע שתאסר?? אבל צריכים לבדוק את הדברים בגוף התשובות שהזכרת.
    אין לי ספק שאתה לא מתכוין הלכה למעשה, אבל כדי שלא ילמדו, צריך שיהיה ברור כפי שכתבת שכל מי שאינו יודע וכו', וגט שנכתב ע"י מי שאינו בקיא, יש פוסקים שחוששים לזה גם מדאורייתא. אני לא רוצה להרחיב בזה, רק אומר, שממש בימים אלו אני עוסק בסיפור עגום מאד של אדם שאינו בקיא כתב גט עבור זוג, והבעיות הם קשות ביותר.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל