לתרומות לחץ כאן

מועדים לעליה לקבר

אבי נפטר לפני כשלוש שנים
שאלתי באילו תאריכים נוהגים לעלות לקבר במשך השנה
ידוע לי שנוהגים לעלות התשעה האב בערב ראש השנה ובערב ראש חודש ניסן

תשובה:

שלום רב.

לבד מיום השנה, נוהגים לעלות לקברים בערב ראש השנה, והמנהג בירושלים ללכת לבית הקברות בערב ראש חודש אלול, ובערב ראש חודש ניסן, נוסף על ימי פקודת השנה. וכן נוהגים לעלות בתשעה באב, ויש נוהגים גם בערב יום כיפור.

ואף שיש מצוה להשתטח על קברי הצדיקים, היינו דוקא באופן שאינו מתבטל מעבודת ה' ומלימוד התורה. ויזהר שלא ישים מגמתו אל המתים, אלא יתפלל שהשם יתברך יתן לנו רחמים בזכותם, ושהנפטרים יהיו מליצי יושר עלינו, ויבקשו רחמים עלינו לפני הקדוש ברוך הוא.

שנה טובה.

הצטרף לדיון

22 תגובות

  1. בודאי מותר. אדרבה מנהג קדום הוא לראות את הקברים בתשעה באב, בכך יתן כל אדם אל ליבו שסופו לקבר ו8יתעורר לתשובה.

  2. שאלה:
    1. אבי נפטר באור לא' בחשון. מתי רצוי לעלות לבית העלמין?
    2. אני עולה לבד עם בעלי. מה רצוי לעשות / לקרוא ליד קברו?
    תזכו למצוות.

  3. שלום,
    עפ"י הסוד,האם כדאי לעלות לקבר צדיק בתאריך ט"ו לחודש? מכיוון שהבנתי שנפש הצדיק איננה מושבת על הקבר,אלא עולה למעלה לפי שער הגילגולים להאר"י ז"ל…

  4. אני נוהגת ללכת לקבל של סבי ז"ל כמעט כל יום שישי בצהריים להדליק נר ולקרוא מספר פסוקי תהילים לעילוי נשמתו
    האם יש איסור בכך? האם יש בעיה לבקר רבות בבתי עלמין?

  5. שלום

    רציתי בבקשה לברר במשך כמה שנין עולים לקברי קרובים, ביום השנה לפטירה.
    נאמר לי שרק במשך 30 שנה. האם זה נכון? אם כן, מה המקור לזה?

    תודה!!!

  6. על שלושים שנה ודאי אין מקור… אז ודאי עוד הולכים. לגבי חמישים שנה יש דעות.
    הבן איש חי בספר רב פעלים (ח”ד סוד ישרים סי’ י”ז) נשאל אם לאחר עשרים שנה צריך הבן לעשות לו יארצייט כנהוג. והשיב, “כי יום היארצייט אין לו גבול בשנים ואפילו אם יחיה הבן מאה שנים אחר פטירת אביו ואמו צריך לעשות כל ימי חייו יום יארצייט למנוחת אביו ואמו כי נפש האדם אע”פ שנפטרה מהעוה”ז וניצולה מכל עונש ונכנסה לגן עדן אינה קונה שלימות העליות שלה בפעם אחת אלא עולה בהדרגות בזמנים חלוקים ויש נשמה שאפילו עד אלף שנים לא תגיע לכל המעלות שלה הראויות אליה וא”ב תמיד יש תועלת לנפש האדם מכח מעשים טובים של בנו אפילו אחר מאה שנים ויותר”.

    בקובץ מקבציאל (קובץ יח) הובא מכתב מהרב יהודה מורדן מתלמידי החתם סופר משנת תרמט, במלאות 50 שנה לפטירת רבו החתם סופר, בו הוא השיב לשואל האם יש לנהוג יארצייט לאחר 50 שנה. שם הביא כי המקור לכך שאין לעושת לאחר 50 שנה מקורו הוא בחוקות הגויים, ויש בזה משום בחוקותיהם לא תלכו. וציין שגם החתם סופר נהג יארצייט ביום יז אלול יום פטירת רבו רבי נתן אדלר, גם לאחר 50 שנה. עובדה זה שמקורו הוא מהגויים, מופיע גם בשו”ת מנחת אלעזר (ליקוטי תשוובת סי’ לג) שג”כ אסר להספיק לאחר 50 שנה.

    אולם בספר אורחות רבינו (עמוד שה), הובא בשם הקהילות יעקב, “נאמר אמר לי מו”ר זצוק”ל שכעבור חמישים שנה הנפש מסתלקת מהגוף ואין כל תועלת בביקור על הקבר רק לפעמים הקב”ה משאיר נפש של צדיק אחד גם יותר זמן מזה כדי שיהיה אל מי לפנות שיתפלל עליהם בעת צרה או שהצדיק בעצמו רוצה להישאר”. עם זאת הוא מציין שם (עמוד שי) ראיתי שמו”ר זצוק”ל אומר קדיש ומתפלל על הוריו אף לאחר חמישים שנה מפטירתם”.

    כלומר, למעשה נראה שאין מחלוקת, כל מה שנאמר בשם הקהילות יעקב, שאין צורך לעלות לקבר, אבל ודאי ששאר מנהגי והלכות אבלות ביום היארצייט, יש לנהוג לעולם. כל שכן מצוות וכד’ לעילויי נשמת הנפטר.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל