אם יש קצר חשמלי בליל שבת בבית עם ילדים קטנים בשבת, מים חמים לדייסות יש ע"י גז והם לא צריכים חשמל. הבעיה היא פלטות השבת הפועלות ע"י חשמל, מזגנים ומאווררים בקיץ, וחושך – כשהקצר בליל שבת.
האם מותר בליל שבת לקרוא לגוי להדליק חזרה את החשמל (הראשי) ? ואם מותר, ועל פלטת החשמל מונח תבשיל חמין שלא נגמר בישולו או שנצטמק ויפה לו ומכיון שהגוי הדליק את הכפתור הראשי של החשמל הרי שהדליק גם את הפלטה, מותר לאכול למוחרת את החמין ?
ואם זה קרה ביום שבת, אין כבר בעיה של חושך, יש רק את הבעיה של החום הכבד בקיץ, האם מותר לקרוא לגוי להדליק חזרה את החשמל?
ומכיון שראש השנה מתקרב והשנה 3 ימים – שני ימי יו"ט ויום שלילש שבת, ומקווים שבע"ה לא יהיו תקלות וקצרים אצל אף אחד, אבל בכל זאת, אם יקרה חלילה קצר ביו"ט, ישתנה הדין לקולא או לחומרא?
הסבר:שענין החושך לילדים מכיון שניתן לעשות נרות בחדרים החשוכים ביו"ט וגם ביו"ט יום ב' של ראש השנה לעשות נרות בערב שבת ולהאיר להם אין כבר את הבעיה של החושך ונשאר רק הענין של החום הכבד , ומצד שני צדדים להיתר- נרות בחדרים של ילדים יכולים להגיע לידי סכנה ח"ו,(מדובר בילדים בכל הגילאים שלא לימדו אותם אף פעם איך להתמודד עם נרות), ועוד צד להיתר – ביו"ט י"א שקל יותר ענין ההבערה בחשמל לעת הצורך אוכל נפש, וצ"ע.
אשמח לשמוע תשובה.
תשובה:
שלום רב.
אסור לומר לגוי אפילו ברמז להדליק את המפסק כיון שיש בזה איסור אמירה לנכרי באיסור תורה וגם אם עבר ואמר אסור להנות ממלאכת הגוי.
באופנים הבאים מותר לומר לגוי מפורש להרים את המפסק: אם הילדים מפחדים מהחושך מאד או כשיש צורך גדול באור לטיפול חשוב בתינוק וכיו"ב וכן אם החום כבד וניכר שהילדים סובלים מאד מהחום או מבוגרים תשושי כח עד שהם ברמה שכל גופם חולה מחמת זה, ומכל מקום באופן זה יאמר לגוי מפורש שרוצה שירים את המפסק לצורך הילדים שמפחדים וכיו"ב.
מקורות:
יש כאן נידון של ג' דברים: אמירה לנכרי להדליק אור, להדליק מזגן, להדליק פלטה, וכל זה כרוך באיסור תורה ואין כאן היתר של שבות דשבות.
ולכן כשאין ילדים אין היתר לומר לנכרי אפי' ברמז להדליק מזגן או פלטה [ואפי' שהאוכל היה חם לא נחשב תוספת אורה אלא משתמש עם הכלי שהגוי תיקן לו כמש"כ בארח"ש פכ"ג הלכה קל"ט], ואם עשה כן אסור לו להנות מהפלטה כלומר שצריך להוריד את האוכל מהפלטה וכן לצאת מן הבית כדי לא להנות מהמזגן כיון שעבר ואמר לו כמבואר במ"ב רע"ו סקי"ג.
ולגבי אור תלוי אם היה אור של נרות שאפשר היה להשתמש לאורו בדוחק ואז מותר לומר לנכרי ברמז דרך סיפור (כמבואר בסי' ש"ז מ"ב ס"ק ע"ו) להדליק את האור, אבל לקרוא אסור כיון שלא יכול היה לקרוא לאור הנרות, וכן אחר שעבר הזמן שאמורים הנרות להכבות אסור להנות מהאור מה שלא יכול לעשות ללא אור.
ולגבי מזגן כשהחום כבד אם יש אנשים תשושי כח שמחמת כן מרגישים כאילו כל גופם חולה פעמים שיש להם דין של חולה שאין בו סכנה שמותר לומר לנכרי לעשות לו מלאכה דאורייתא כמבואר בסי' שכ"ח סעיף י"ז, (ארח"ש פכ"ג הערה נ"ח).
כשיש ילדים קטנים שדינם כחולה שאי"ב סכנה כמש"כ ברמ"א שכ"ח-י"ז ורע"ו-א' הרי שהתירו לומר לנכרי לצורכם כשצריכים לכך הרבה כמש"כ המ"ב רע"ו סק"ו, ולכן אם הם מפחדים מאד מהחושך וא"א להסיח דעתם ע"י דבר אחר מותר לומר לנכרי להדליק את האור (חוט שני ח"ג פפ"א סוף סק"ז ובשעה"צ שם ס"ק קי"א), וכן לענין מזגן אם ניכר שסובלים מאד מהחום אפשר שמותר לומר לנכרי להדליק את המזגן, (ארח"ש שם).
וגיל קטן שדינו כחולה שאין בו סכנה- לענין חושך תלוי לפי הענין ואפי' גיל שמונה אם יודע שגורם לו פחד גדול גם מותר (קצות השולחן סי' קל"ד בדה"ש ס"ק י"ח), ולענין צרכי אכילה של קטן יש כמה דעות בפוסקים מה גיל הקטן – בשו"ת מנחת יצחק ח"א ע"ח כתב עד גיל תשע, ובאור לציון (ח"ב פל"ו, ד') כתב עד גיל י"ג, ובציץ אליעזר כתב עד גיל שש, ויש שכתבו עד גיל שלוש.
באופן שמותר להדליק את האור לצורך קטן אבל על ידי שירים את המפסק הראשי ידלק גם המזגן והפלטה, האם מותר לנכרי לומר לנכרי לעשות זאת, כתבו בארח"ש פכ"ג הלכה פ"ה דמותר לומר לנכרי להרים את המפסק הראשי לצורך אור לקטן וכדו' אפי' שמודלקים אורות נוספים ומכשירי חשמל נוספים, ועדיף לומר לנכרי שזה נעשה לצורך החולה עפ"י המ"ב רע"ו ס"ק ל"ט דלצורך קטן וגדול חשיב לשניהם ואסור כסי' רע"ו –ב' בביה"ל, [אף שכתב שם דהמיקל בזה יש לו על מה לסמוך, זה דוקא אם עושה כן לצורך עצמו דאז אמרי' דעיקר כונתו אדעתא דנפשיה אבל אבל בחולה ובריא לא שייך לומר כן ולכן צריך לומר לו שמבקש שידליק עבור הקטן או החולה].
[ולא ידעתי למה כתבו שם רק דעדיף לומר לגוי שעושה כן לצורך חולה, ולכאו' נראה שמעיקר הדין מחויבים בזה ואם לא אמר אסור להנות משאר הדברים כיון שודאי כונתו היתה לכל צרכי הבית ודין ברור הוא שעשה עבור לצורכו ולצורך ישראל אסור להנות ואיזה צד היתר יש בזה].
שלום הרב,
ראיתי שיש מתירים לעשות זאת באופן הבא: לומר לגוי להרים את החשמל (לא את האור!) והרי חשמל אסור מדרבנן (לדעת רוב הפוסקים) ולכן מותר במקום צער.
ואילו שאר הדברים הנלווים (פלטה, אור וכו') הם פסיק רישיה בגוי שמותר.
יתכן.
השאר תגובה